הורות לאחר טיפולי פוריות

גבר מחבק תינוק שנולד לאחר טיפולי פוריותתהליכי ההורות מתחילים כבר בהריון. כשמדובר בהריון ספונטני וטבעי, ללא טיפולים, ההורים לעתיד מרבים לדמיין את התינוק או התינוקות.
הם מפנטזים על הרגע שבו יהפכו להיות הורים, מתכננים את חייהם העתידיים, חושבים ומנסים להרגיש איך יהיו כהורים.

תהליכים אלה, המתרחשים בנפש, מקבילים לתהליכים המתרחשים בגוף. כמו הרחם שנמתח כדי להכיל את התינוק החדש, כך יש צורך למתוח את הנשמה.

הריון לאחר טיפולי פוריות לא שונה מבחינה גופנית מהריון רגיל. אבל הוא כן שונה מבחינה רגשית: לבני זוג שהיו נתונים במסגרת טיפולים שוחקת ומתישה צפויה חוויה אחרת.
מאחר שהם למודי ניסיון ואכזבות, צפוי שחששותיהם מפני אכזבה נוספת יהיו גדולים יותר.

לכן במקרים רבים, כמעט ביודעין, הם נמנעים מלחשוב ולדמיין את היותם הורים.
האיפוק והביטוי הרגשי המוגבל כלפי ההורות וכלפי התינוקות, מתבטא לרוב באמירות שונות. "כשנגיע לגשר נעבור אותו", "העיקר שהתינוק יהיה בריא", "קודם שייוולדו התאומים, אחר כך נחשוב מה לעשות", הם אומרים לעצמם, זה לזו, לחברים ולקרובים שמתעניינים, בניסיון "לעמעם" את הרגשות המאיימים להתפרץ.

במובן זה, תהליכי ההכנה-להורות שעוברים הורים בהריון טבעי, עוברים באופן חלש ביותר על הורים בהריון לאחר טיפולים, בבחינת: "אם לא אדע, לא אפחד".
מי שעברו טיפולי פוריות נוטים להקפיד שבעתיים על הבדיקות הנחוצות במהלך ההיריון ועל אורח חיים בריא. מבחינה זו, במובנים רבים נמשכת ההתנהגות האופיינית בזמן הטיפולים וכאילו ההיריון ממשיך להיות חלק מהטיפול.

הקשיים במעבר להורות

חלק מהזוגות שעברו טיפולי פוריות, ובמיוחד הורים לתאומים, מגיעים להורות המאתגרת הזו עם תחושת הצלחה וגילוי הכוחות הנפשיים שבתוכם. חלק אחר מגיע אמנם עם תחושת הצלחה, אך עם תחושת עייפות ודלדול הכוחות.

מיעוט ההכנה הנפשית לתפקידי ההורות, לקשיים הצפויים באופן טבעי בהורות מורכבת זו, ולעיתים גם זוגיות שנשחקת במהלך הטיפולים, יוצרים קשיים רבים יותר להורים שזה עתה התחילו את צעדיהם הראשונים כהורים.

למרבה הצער, מספר לא מבוטל של תינוקות נולדים טרום זמנם ובמשקל לידה נמוך מאוד.
לתינוקות שנולדו אחרי טיפולי פוריות יש בדרך כלל התחלה קשה יותר: הם מגלים יותר קשיי שינה ויותר בעיות אכילה לעומת תינוקות שנולדו ללא טיפולי פוריות.
יחד עם זאת, מחקרים מאשרים שהתפתחותם הנפשית והקוגניטיבית של ילדי טיפולים היא תקינה, ויש אפילו מחקרים שמציגים ממצאים שהתפתחותם טובה יותר לעומת שאר הילדים.

כך או אחרת, הורים שעברו טיפולי פוריות מתמודדים עם בעיות ייחודיות במעבר להורות, והם זקוקים פעמים רבות להדרכה כדי לחזק את ביטחונם העצמי בטיפול שהם מעניקים לתינוק או לתינוקות.

למרות השאיפה להתייחס לתינוקות כאל ילדים רגילים לכל דבר, ועל אף שרובם הינם ילדים בריאים, המציאות מוכיחה כי הורים אחרי טיפולים נוטים לספקות, ללחץ ולחששות רבים בנוגע ליכולתם לטפל כראוי בתינוקות.

אמהות לאחר טיפולי פוריות נוטות, יותר מאשר אבות, להתנהג כלפי התינוקות באופן מגונן, ומודאגות בנוגע לבריאות התינוק יותר מאמהות אחרות.
ממצא נוסף הוא שהורים אלה נוטים יותר לאפשר לסוגיות הוריות להשתלט על היחסים הזוגיים: הם מדברים הרבה על הילדים ועסוקים בהם כל הזמן – הרבה יותר ביחס להורים שילדיהם נולדו באופן טבעי.

נראה שההתמודדות עם תקופת הטיפולים וההיריון שהיתה בה מעט התכוננות להורות, תרמה לקשיים הראשוניים האלה בהורות.
ויותר מכך: הציפיה הלא מדוברת שההורות המיוחלת רק תביא שמחה לבית, מובילה לכך שהם אינם רוצים להודות בקשיים ובתסכולים, שחווה כל הורה בתחילת הדרך. על אחת כמה וכמה הורה לתינוק שנולד כתוצאה מטיפולים.

מה ניתן לעשות?

במהלך ההיריון, כדאי שבני הזוג יכירו בקשיים המיוחדים שלהם וימצאו את הדרך המתאימה להתכונן להורות.
חשוב להמשיך בפעילויות מהנות כדי לא להרגיש רק שבויים בתוך ההיריון, וכדי להרגיע את החרדה החזקה והבלתי מדוברת. כל זה תוך טיפוח הזוגיות והקשבה הדדית.

השתתפות בקורס הכנה ללידה להורים שהיו בטיפולים, אם קיים, יכול לסייע באמצעות השתייכות למסגרת עם אנשים שיודעים מה עובר עליכם ומבינים אתכם.

אנחנו מזמינות אתכם לפנות אלינו לקבלת ייעוץ או לקביעת פגישה אישית כדי לבחון יחד כיצד נוכל לסייע לכם עם הקשיים במעבר להורות לאחר טיפולי פוריות.

סגור לתגובות.