תרומת ביצית

תרומת ביצית סוללת בפני בני זוג עם בעיית פוריות של האישה, כדוגמת איכות ביציות ירודה, היעדר ביציות בגלל מחלה גנטית או גיל בלות מוקדם, את הדרך להיות הורים.

דרך זו אינה פתרון כמובן לבעיית הפוריות, אלא רק דרך עוקפת. לכן, לפני שאתם פונים לקבלת תרומת ביצית, מומלץ שאתם, ובמיוחד את, תוודאו שהשלמתם באמת עם עובדת אי הפריון.
הכוונה היא, שאכן התמודדתם בגילוי לב עם ההשלכות של אובדן החלום שהילד שייולד יהיה, גנטית, של שניכם. האם העובדה שלא יהיה לך קשר גנטי עם התינוק תשפיע על הקשר שלך אתו ועל תחושתך כאם? האם זה ישפיע על מערכת היחסים בתוך משפחתכם?

לפעמים יש נטייה, גם בתמיכת הרופאים, למהר להגיע להחלטה על תרומה, עוד לפני שביררתם לעצמכם את משמעותה.

גם אם במבט ראשון ההחלטה נראית לכם ברורה, וגם כאשר שניכם נוטים לאותו כיוון, ייתכן ואתם עסוקים בתקופה סבוכה זו בבחינת השפעת תרומת הביצית על משמעות ואיכות האימהות והאבהות שלכם עבורכם ועבור התינוק.


הצד הרגשי של תרומת ביציתהצד הרגשי של תרומת ביצית
מאת: ד"ר חנה גילאי-גינור, פסיכולוגית קלינית.
להורדת החוברת


חשיפת עובדת תרומת הביצית בפני הילד

הורים לעיתים מתלבטים האם ואיך לשתף את הילד באופן הבאתו לעולם או לא.
מצד אחד, אתם עשויים להאמין שלילד יש זכות לדעת את זהותו ומוצאו. מצד שני, אתם עשויים לחשוב שאינכם רוצים להכניס את הילד לנושאים העדינים והפרטיים שלכם.
ייתכן ואתם גם חוששים שחשיפת המצב עלולה לגרום להתרחקות של הילד ממך, האמא.

לגבי נושא זה, בקרב אנשי בריאות הנפש, הדעות חלוקות.  גישה אחת לוקחת בחשבון את הסביבה החברתית – תרבותית בה המשפחה חיה ואת יחס הסביבה לחשיבות הקרבה הגנטית בין הורים לילדיהם ולכן לא תתמוך בחשיפת המידע לילד. מאידך, אנשי מקצוע רבים רואים את הערך החיובי בשיתוף הילד בדרך הולדתו ובעובדה שאינו קשור גנטית לאמו.  קביעה זו שואבת מהידע הרב שנאסף על ילדים מאומצים ועל הידע הפסיכולוגי על השפעתם ההרסנית של סודות במשפחה בכלל.  קיימת דאגה שכמו כל סוד במשפחה, הוא עלול להיחשף בנסיבות קשות. למשל, סביב משבר במשפחה כמו גירושין או מוות, ואז תיגרם לילד או למבוגר פגיעה נפשית קשה.

סיבות נוספות התומכות בגילוי יכולות להיות:

  • טיפול רפואי מיטבי – כשהילד לא יודע את מקורו הביולוגי, הוא גדל עם מידע שגוי לגבי המטען הגנטי שלו. דבר זה עלול להקשות על קבלת טיפול רפואי מיטבי בטיפולים שמשתמשים במידע גנטי (בקביעת גורמי סיכון למחלות ובטיפולים עתידיים, למשל).
  • הסביבה יודעת -בשלב ההתלבטות, קיים בדרך כלל צורך טבעי להישען ולקבל תמיכה רגשית מאנשים קרובים שאתם סומכים עליהם. אך אם עדיין אינכם שלמים לגבי שיתוף הילד בנושא תרומת הביצית, תמיכה זו עשויה גם להיות בעייתית שכן יהיו אנשים שיידעו על מקורו של ילדכם, בעוד הוא עצמו אינו יודע. מצב כזה מהווה גם סיכון לגילוי הסוד בנסיבות שאינן בשליטתכם.

התמודדות ארוכת טווח

בשלב קבלת ההחלטה יש נטייה להתבונן בהיבטים הרפואיים והמידיים, החשובים מאוד אמנם, ולהתייחס פחות להיבטים העתידיים, רחוקי הטווח.

אתם עומדים להפוך להורים, בהורות מיוחדת, חלוצית אפילו. בין אם החלטתם לשתף את הילד ובין אם לא, ההורות המיוחדת הזו תציב בפניכם אתגרים בהמשך הדרך.
למשל, אם החלטתם לשתף את הילד, עולות שאלות אודות מתי ואיך לשתפו.

מחקרים שנעשו על בני זוג שהפכו להורים באמצעות תרומת ביצית, מראים שבניגוד לחששות, אימהות מפתחות ללא קושי קשר אהבה לעובר ולתינוק, ומטפחות את זהותן כאימהות. עוד נמצא כי הילדים מפותחים, בריאים ואינם סובלים מבעייתיות מיוחדת.

עם השנים, בעקבות צמיחת הדור של ילדי תרומות, ותרומת זרע במיוחד, והפיכתם לבוגרים, רבים מהם ביקשו לקבל מידע על מקורם, ובמיוחד לקבל מידע רפואי ואישי על התורמים.
פעילות זו מדגישה את העובדה  שאתגרי המשפחות שנוצרו באמצעות תרומות ממשיכים גם בחיי המבוגרים.

ארגונים רפואיים העוסקים בתחום בארה"ב, קנדה, גרמניה, אנגליה, אוסטרליה, ממליצים שכל זוג השוקל לקבל תרומת ביצית, יעבור ייעוץ או טיפול פסיכולוגי.
צעד זה יסייע להם להבין ולברר עם עצמם את המורכבות והרגשות השונים שמתעוררים סביב הורות מיוחדת זו.

אנו מזמינות אתכם לפנות אלינו ולקבוע פגישה אישית כדי לבחון יחד כיצד נוכל לסייע לכם בצורה אישית ואחראית.

נושאים:

סגור לתגובות.