שאלות ותשובות

האם וכיצד ניתן לסייע במצבי חרדה מפני הריון?זוג בהריון

התופעה של חרדה חריפה מפני הריון המשתלטת על חיי האישה מוכרת היטב. זו חרדה מגבילה המשתקת את האישה ומונעת ממנה להגיע להורות הנראית בעיניה כרצויה, או מונעת מהאישה ליצור קשר קרוב. לעיתים האישה תדע שהיא סובלת מחרדה זו רק כשתתקרב למצב הריון או לשיחה על הריון. הסיבות מגוונות – ייתכן שיש קשר לאירועים טראומאטיים מהעבר המערבים את תפקוד הגוף הנשי, ייתכן שקיימים זכרונות לא מעובדים הקשורים ליחס לאם , לתינוקות ולהריון , וייתכן גם שהאישה החלימה מהפרעת אכילה וחוששת שהריון יעורר אותה שוב על כל המשתמע ממנה. טיפול פסיכולוגי דינמי יכול לסייע להבנת הדרמות הפנימיות ש"מייצרות" חרדה זו ולסייע בהתמודדות עימה.

אני רווקה שמתלבטת בדבר הקמת משפחה חד הורית. איך תוכלו לסייע לי להגיע להחלטה?

הקמת משפחה חד-הורית היא החלטה אישית בעלת השלכות ארוכות טווח והתלבטותך מעידה על הרצינות שבה את מתייחסת לחייך ולחיי ילדך או ילדייך. נוכל לעזור לך בבדיקה האישית אותה כבר התחלת לגבי יכולותייך וציפיותייך ממשפחה חד-הורית. בדרך כלל, עזרה כזו נושאת אופי של יעוץ פסיכולוגי או טיפול קצר מועד ולא של טיפול פסיכולוגי ארוך טווח. במפגשים ננסה לדמות את מצבך בתוך משפחה, תוך בחינת נסיבות חייך ומקורותייך העכשוויים שיכולים לעזור לך לממש החלטה כזו, למשל תכונות אישיות שעשוית לסייע לך בביצוע החלטתך, גורמים מסייעים סביבתיים וחברתיים – משפחה תומכת, מקום עבודה, חברים קרובים, סביבת מגורים.

האם תוכלו לסייע גם כשמדובר בהקמת משפחה נוספת, פרק ב'?

אנו סבורות שבניית המשפחה אינה מסתיימת עם המעבר להורות, שכן אנשים יכולים להיתקל בקשיים רגשיים או בקשיים זוגיים סביב לידת כל ילד. בפרט כשמדובר במצב משפחתי מורכב – פרק ב' – אליו מגיעים בני זוג לאחר שחוו והקימו משפחות בעבר. נוכל לסייע לכם בבירור הנסיבות המשפחתיות הזוגיות, והאישיות, ולייעץ כיצד להתמודד עם המורכבות והקשיים שעלולים להתהוות.

כזוג הומוסקסואלים אנו מתלבטים בשאלת ההורות ובדרכים למימושה. כיצד תוכלו לסייע?

תוך כדי ייעוץ או טיפול זוגי בו תיפגשו שניכם עם אחת מאיתנו נבחן יחד מגוון נושאים שמעסיקים אתכם סביב נושא ההורות – היחסים ביניכם, הקשר למשפחות המוצא – להורים ולאחים, מקורותיכם הפנימיים, תמיכה מחברים, קשיים אפשריים בדרך למימוש ההורות, סגנונות ההתמודדות שלכם, התמודדות עם טיפולי פוריות, התמודדות עם יחס החברה להורותכם, מקום המגורים והתמיכה האפשרית בכם. נדון בנושא אימוץ או פונדקאות ונתייחס כמובן גם לחרדות שלכם אודות בריאותו הנפשית של הילד שיוולד. בכל אלה נכבד את מקומו של כל אחד ואחד מכם, נברר ונחפש את העיבוד הרגשי שכל אחד מכם עושה לנושאים אלה, נבחן יחד את התמודדותכם הרגשית עם קונפליקטים וחילוקי דעות ואיך אתם מרגישים לגבי חלוקת תפקידים בהורות שלכם. בנוסף לדחף שמנחה אתכם להשיג את ההורות עליכם להכין עצמכם להורות ולקשייה. מסגרת הטיפול תיקבע יחד איתכם. אנו מאמינות שהברור הרגשי שתעשו ביניכם יחזק אתכם בכך שיעמת אתכם מול המציאות הפנימית שלכם ולא רק מול המציאות החיצונית.

אנחנו עוברים טיפולי פוריות, האם טיפול פסיכולוגי יכול להעלות את סיכויינו להרות וללדת תינוק?

טיפול פסיכולוגי דינמי עשוי לתמוך ולהכיל את רגשותיהם של האנשים שעוברים טיפולי פוריות. בכך הוא מקל עליהם, מפרק נושאים טעונים, ו"מנטרל" רעשי רקע שעשויים להפריע. מחקרים דיווחו שאנשים שעיבדו תכנים טעונים במהלך טיפולי הפוריות כמו יחסם כלפי אימותיהם, הגדילו את סיכוייהם להרות. באותה מידה, רגיעה נפשית שהושגה בדרכים של הרפייה ומדיטציה סמוך להליך של הפרייה חוץ-גופית, העלתה את אחוז ההצלחות בטיפול. אנו סבורים, שלרגיעה תפקיד חשוב בהצלחת תהליכי הריון וטיפולי פריון ושניתן להשיגה באמצעות דרכים שונות – יוגה, מוזיקה, הרפייה, סדנת מדיטאציה. הטיפול הפסיכולוגי הדינמי אינו נכלל בין השיטות שמטרתן השגת רגיעה. אנשים פונים לטיפול פסיכולוגי דינמי כשהם מעוניינים לברר את חוויותיהם הרגשיות, כשהם מעוניינים להבין עצמם טוב יותר, וכשהם רוצים להקל על מצוקותיהם הרגשיות באמצעות שיחה וקשר עם מטפל תוך שהם מוכנים להתבוננות פנימית על דפוסי הקשרים שהם מקיימים. גם אם מושגת רגיעה במהלך הטיפול הפסיכולוגי, למרות שלעיתים עשוייה להיגרם בעטיו חוויה מנוגדת וזמנית של כאב , הרי שזו נחשבת "תוצר לוואי" של הטיפול. רגיעה כזו הושגה בעקבות התבוננות פנימית שהתרחשה אצל המטופל בעודו בקשר טיפולי מבין ומכיל.

אנחנו מתלבטים בין אימוץ לפונדקאות, האם תוכלו לסייע ולתמוך בהמשך?

ההתלבטות בין אימוץ לפונדקאות מערבת שיקולים רבים ומגוונים, בהם שיקולים כלכליים וחברתיים. מעבר לכך, חשוב שתבררו מהי הרגשתכם, האישית והזוגית, הנוגעת לאפשרות שתהפכו להורים בדרך מורכבת, לא שיגרתית ולא טבעית. כמו כן, כדאי שתדונו כיצד תשפיע הדרך על הקשר שייווצר ביניכם לבין הילד ועל הקשר שלכם. חשוב שתאפשרו לעצמכם מרחב לביטוי חששותיכם ושאלותיכם, שכן מתוכם עשויה לצמוח החלטתכם השקולה. זו אינה החלטה קלה וטוב תעשו אם תיקחו את הזמן. גם מימוש ההחלטה אינו תהליך קל, ויש בו עליות ומורדות, אכזבות וקשיים. נוכל לסייע בברור האישי והזוגי וכן ללוות אתכם לאורך התהליך.

ילדנו נולד לאחר תרומת ביצית. האם, כיצד ובאיזה גיל כדאי לספר לו בנוגע לדרך הבאתו לעולם?

זה נושא עדין ואין גישה גורפת לגביו.  יחד עם זאת, בעקבות מחקר ונסיון קליני עם ילדים מאומצים, קיימת נטיה בקרב אנשי בריאות הנפש להמליץ להורים ליידע את הילדים הנולדים לאחר תרומת ביצית, תרומת זרע ופונדקאות אודות דרכי הבאתם לעולם. לאחרונה ( יולי, 2013) פרסמה ועדת האתיקה של החברה האמריקאית לרפואת פריון חוות דעת בה היא ממליצה לרופאים לעודד הורים ליידע את הילד אודות העובדה שנולד באמצעות תרומה.  אנו סבורים שחשוב שכל זוג השוקל הבאת ילד לעולם באמצעות תרומת תאי רבייה, ימצא את המרחב הטיפולי שבו ילבן את רגשותיו ודעותיו בנוגע לשיתוף הילד בדרך הבאתו לעולם.  איננו סבורים שיש דרך אחת נכונה, אלא שחשוב לברר את הנושא בירור מתמשך.

בנוגע לשאלת הגיל, ישנן שתי גישות מרכזיות – האחת לשתף את הילד כבר בגיל הרך, בהתאם להתפתחותו, השנייה מציעה לדחות את השיתוף בפרטים לגיל טרום התבגרות, לפני שמתחילה ההתמודדות עם נושאי מיניות וכדומה. בהורותא נוכל לסייע בבחינת ההשלכות הכרוכות בשמירת ה"סוד" ובגילויו (ולא רק לילדים אלא גם לבני המשפחה ולסביבה הקרובה) ובקבלת ההחלטה כיצד ובאיזה גיל נכון לספר.

אני בהריון וסובלת מתופעות גופניות שונות כמו בחילות, הקאות, עייפות. האם טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור לי?

תופעות אלה האופיניות כמעט לכל הריון, מתרחשות לרוב בשבועות הראשונים שלו ונגרמות מהשינויים ההורמונאליים שקורים בו. עוצמת התופעות נקבעת גם היא על ידי גורמים גופניים. הן מסבות אי נוחות רבה לאישה, לעיתים אף לבן זוגה, ולעיתים עצמתן החריפה דורשת התערבות רפואית.

כאשר עוצמת התופעות ומשכן ממושכים כלומר כשהן מתמשכות מעבר לשבועות הראשונים, הן עשויות להאפיל או להכביד על העבודה הרגשית המתרחשת בכל הריון שכן מצב הרוח הקשה בעקבותיהן והטיפול בהן גוזל חלק ניכר מהאנרגיה הנפשית. במצבים כאלה, נראה לנו שיש מקום לקיים כמה שיחות טיפוליות שמטרתן לאפשר לאישה ליצור לעצמה מרחב משלה בו היא מרגישה נוח כדי לברר את רגשותיה.

אנחנו בהריון וחווים משבר בזוגיות. מה עושים?

אמנם בדרך כלל בני זוג חווים קירבה ותחושת ליכוד בעת ההריון, אך קיימים לא מעט מקרים בהם ההריון מתרחש בו זמנית עם משבר בזוגיות, בין שסיבותיו קשורות להריון ולילד הנוסף העומד להצטרף למשפחה, ובין שסיבותיו תלויות פחות בהריון. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, חשוב לפנות לטיפול זוגי בהקדם האפשרי ולא לדחות זאת לאחר הלידה. כמה סיבות לכך – ככל שתפתרו את המשבר מוקדם יותר תהנו יותר יחד ותעברו את ההריון טוב יותר , תמנעו החרפה של המשבר שעלול, אם הוא מתמשך, להשפיע לא רק על הזוגיות אלא גם על מצבו הרגשי של כל אחד מכם, בשלב ההריון וגם לאחר הלידה. מצבה הרגשי של האם ההרה , במיוחד אם חווה דיכאון וחרדות בהריון, משפיע לרעה על התפתחות העובר ועלול אף לגרום לקשיים בלידה.

אני עומד להיות לאב, אך חווה בלבול, אובדן תיאבון וקשיי ריכוז. האם אני זקוק לטיפול פסיכולוגי?

המעבר לאבהות הוא ארוע חיים מרכזי וככזה הוא עלול לעורר חרדות ומצוקות בתקופת ההריון ולאחר הלידה. חווית הבלבול, אבדן התיאבון וקשיי הריכוז מצביעה על מצב רגשי הדומה לדיכאון, על אף שלא ניתן להסיק שאתה בדיכאון. כיצד מרגישה בת זוגך? האם גם היא חווה חוויות הדומות לשלך? האם יש לך רמזים מדוע אתה מגיב כך? ישנה אפשרות שאתה מצוי בבהלה מסויימת ממצבך החדש וששיחות עם בת זוגך ו/או עם חבר קרוב שהתנסה במצב דומה יכולות לסייע לך להירגע ולהתארגן טוב יותר עם עצמך ועם החוויות החדשות. יחד עם זאת, חשוב שתדע שאם אתה מעוניין לבחון את החוויות הרגשיות העוברות עליך בתקופה זו, הרי טיפול פסיכולוגי קצר טווח וממוקד או טיפול פסיכולוגי ללא הגבלת זמן- יכולים לעזור לך לברר את טיבן של מצוקותיך ובעקבות כך לסייע לך לגלות את הדרכים להקל עליהן.

מהם הסימנים לדכאון אחרי לידה?

כל יולדת עלולה לחוות בטווח של 8 ימים לאחר הלידה מצב שנקרא בשפה הרפואית "בלוז" (Post Partum Blues או Baby Blues) ומתבטא בסערת רגשות, אי שקט, התקפי בכי בלתי נשלטים, בלבול ועייפות. אולם כאשר תסמיני העצבות והדכדוך ממשיכים להופיע גם שבועיים או שלושה לאחר הלידה, ואם הם עוצמתיים עד כדי הפרעה לתפקוד האם, יש חשש שמדובר בדיכאון אחרי לידה. התסמינים דומים לאלו של דיכאון "רגיל" ובהם תחושת ייאוש, חוסר הנאה, חוסר אונים, חוסר ערך ואשמה, וכן ביטויים גופניים כמו קשיי שינה, תשישות, תיאבון ירוד או מוגבר. האם הטרייה הסובלת מדיכאון אחרי לידה עלולה לא להתעניין בתינוק ולא לשמוח בקשר איתו וכן להאשים את עצמה על תפקודה הלקוי כאם וכבת זוג. היא עלולה לסבול ממחשבות מפחידות, כיצד תפגע בעצמה או בתינוק. יש מקרים בהם בולטת חרדה ומצוקה נפשית שיכולה להתבטא באי שקט, רגזנות, חרדות ודאגנות יתר, עד כדי התנהגות כפייתית בנוגע לעצמה או לתינוק. במצבים כאלה חשוב שהאישה או בני משפחתה ישתפו בחששות איש מקצוע, כמו רופא/ה או אחות טיפת חלב על מנת לשקול פנייה לטיפול אצל פסיכולוג או עובד סוציאלי, המנוסים בעבודה עם אמהות.

התינוק שלנו סובל מבעיות התפתחות ואנו מתקשים בגידולו. האם תוכלו לייעץ בנושא?

בבעיות התפתחות כדאי לפנות לרופא ילדים, לפסיכולוג התפתחותי או למכון להתפתחות הילד. במקביל לכך, נוכל ללוות אתכם בתהליכים הרגשיים שאתם חווים ולסייע בהתמודדותכם ההורית והאישית.

התינוק שלנו מתקשה להירדם ובוכה הרבה. האם ייתכן שהדבר קשור להתנהגותנו כהורים ואיך תוכלו לעזור?

תינוקות מבטאים את מצוקותיהם באמצעים העומדים לרשותם – בכי, שינה, קשיי אכילה. אתם צודקים כשאתם מעלים את האפשרות שהתנהגותכם משפיעה עליו. לדעתנו, לא רק התנהגות ההורים משפיעה על התינוק אלא מצבם הרגשי והיחסים ביניהם. בקונטקסט היחסים שלכם עם התינוק, ננסה להבין את דפוס היחסים שקיים במשפחתכם ומה בדפוס הזה מקשה על התינוק . לצורך זאת, נקיים מפגשים משותפים שלכם עם התינוק, ולעיתים מפגשים בהרכב אחר. החשיבה שלנו תתמקד ביחסים המשפחתיים.

סגור לתגובות.