הבשורה המרה הזו – שהעובר אינו מתפתח כראוי – עלולה להגיע מיד עם תחילת ההריון, ויכולה לקרות גם בשליש השלישי, לפעמים אפילו אחרי שכבר בחרתם שם לתינוק. בכל שלב של ההיריון, אובדן של תינוק שטרם נולד היא מכה כואבת ובלתי נתפסת, שמעוררת בהורים הלם, תדהמה, עצב רב, אכזבה, כעס ובלבול.
הצורך לקבל החלטה אם להפסיק את ההריון או להמשיך ולהסתכן בלידת ילד חולה ונכה היא החלטה מורכבת. הלבטים איתם יש להתמודד הם מייסרים ומציפים שאלות ורגשות אשם: האם לעשות בדיקות נוספות או לגשת לחוות דעת שנייה? איך יודעים מה נכון? האם לקחת את הסיכון הכרוך בלידת ילד חולה מאוד?
שאלות מעיקות נוספות שעלולות להציף את ההורים הן האם משהו בהתנהגותם או בהימנעותם (מבדיקות גנטיות מוקדמות למשל) גרם לבעיה הרפואית ממנה סובל העובר? והאם יגרם עוול לתינוק שטרם נולד בהחלטה להמשיך את ההריון או להפסיקו?
לעתים ממשיכות השאלות והספקות להציק גם לאחר קבלת ההחלטה. לעתים זמן רב אחריה.
"איך מצפים מאיתנו שנחליט על דבר כזה?" – סיפור על בועז וליאת
"לא האמנו שאנחנו נמצאים בסיטואציה ההזויה והאיומה הזו. התבוננו אחד בעיני השנייה ולא ידענו מה לעשות. איך מצפים מאיתנו שנחליט על דבר כזה? להפסיק את ההריון בגלל מום שהתגלה בעובר זו ההחלטה הקשה ביותר בעולם", במילים אלו תיאר בועז (שם בדוי) את מה שהרגישו הוא וזוגתו ליאת (שם בדוי) כשיצאו ממרפאתו של רופא הנשים.
ליאת ובועז הם זוג צעיר, וזה היה ההריון הראשון שלהם. הם כל כך קיוו וציפו ללדת את בתם הראשונה בתחילת הסתיו. חשבו על שמות, תכננו את חדר הילדים בדירתם החדשה. גם הוריהם – ארבעתם – ציפו לנכדה הראשונה שלהם – היו מלאי התרגשות. כל זה נגדע באחת, לאחר סקירת המערכות בשבוע ה-20 להריון.
שתי הברירות שעמדו בפני בועז וליאת היו איומות: להמשיך את ההריון בידיעה שהבת שלהם תיוולד חולה מאד, אולי אפילו נכה, או לוותר על ילדת החלומות. לאחר שהתלבטו והתייסרו במשך כמה ימים, בועז וליאת קיבלו החלטה להפסיק את ההריון.
הכאב זהה, התגובות שונות: הפסקת הריון עקב מום בעובר או המשכו ?
ההכרח לקבל החלטה, שאחת גרועה מהשנייה, מטלטל וגורם לסערת רגשות עצומה, ובפרט שרק ההורים הם שיכולים לקבל אותה. זוגות רבים מרגישים לבד בהתלבטות ונוטים להימנע מלשתף בני משפחה או חברים, אולי מתוך חשש לתגובות שיפוטיות ופסקניות.
עם כל כמה שהורים הבוחרים לסיים את ההריון שלמים עם הבחירה שלהם, הציפייה כי קבלת ההחלטה תגרום לתחושת הקלה, עלולה להיות מטעה.
בועז וליאת הגיעו למרפאה הפסיכולוגית כחודש לאחר שסיימו את ההריון עקב מום בעובר. על אף שידעו שההחלטה הקשה שקיבלו היתה נכונה להם, שניהם היו מוצפים ברגשות אשם. אך בעוד בועז הרגיש שהוא יכול וצריך "להמשיך את החיים", התגובה של ליאת היתה שונה בתכלית: היא הסתגרה בבית, נמנעה מבילוי, יצאה לחל"ת מהעבודה. העולם שלה עצר מלכת והיא עמדה בפני קריסה רגשית ונפשית. ליאת הרגישה אשמה, והרגשות הללו המשיכו ללוות אותה ימים ושבועות ארוכים. בשיחות הייעוץ היא המשיכה לבטא לבטים שמא לא קיבלה את ההחלטה הנכונה, וחששות מפני העתיד לבוא בהריון הבא.
מתוך הידע המקצועי והמחקרי עולה, כי תגובות לאובדן ולאבל הן שונות אצל נשים לעומת גברים וככל שחולף הזמן גדל הפער המגדרי בעוצמת האבל ובביטויו. גברים נוטים להפגין חוזק, שליטה ברגשות וצורך לגונן, על כן מנתבים את עצמם לפעילות שתסייע בשיקום ובהתאוששות. נשים, לעומת זאת, נוטות להתאבל בעוצמה גבוהה ומתקשות לעתים להתאושש ולחזור לשגרה, בדיוק כפי שקרה לליאת.
אבל הוא תהליך טבעי במצב כזה, אך בגלל התגובות העוצמתיות, נשים רבות חשות צורך בתמיכה מקצועית – ובמיוחד כשהמצוקה נמשכת חודשים רבים לאחר האירוע. גם מבחינה חברתית, נשים רבות מספרות כי למרות שהיה מדובר בעובר עם מום קשה, התגובות שקיבלו היו לא נעימות, לעתים. לא תמיד הן קיבלו מסביבתן יחס אמפתי של הכלה והבנה לתהליך האבל והמצוקה שחוו.
אתם לא לבד: חשוב לדבר, לשתף ולקבל תמיכה
חשוב להדגיש כי צורת הביטוי וההתנהגות אינה מעידה בהכרח על עוצמת הכאב וכי אין דרך אחת להתמודדות שהיא נכונה יותר או פחות. לכן, חיוני שזוגות יאפשרו לעצמם לבטא את תחושת האובדן ביחד ולחוד. כמו כן, כדאי להבין, כי ההבדלים בביטויי האובדן והאבל עלולים להשפיע על הקשר בין בני הזוג לכן חשוב מאוד לשמור על תקשורת טובה ובמידת הצורך לקבל ייעוץ ותמיכה של איש מקצוע.
מתוך ניסיוני המקצועי, כמו גם מתוך הספרות הרפואית והפסיכולוגית והניסיון המצטבר במחקרים, ברצוני להדגיש שכל החלטה עלולה לגרור משבר שהכרח לדבר עליו, לשתף ולקבל תמיכה מהסביבה הקרובה ו/או מאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש, על אף שאפשר גם להבין את הצורך בהסתגרות ובהימנעות מחשיפה.
שיתוף, הכלה וחמלה הם כלים משמעותיים בהתמודדות עם אובדן, ואפשר לשער שהורים, אחים, חברים וקרובים יוכלו להיות קשובים למצוקה, ולעזור להתגבר על תחושות הקשות. מכיוון שהחוויה הקשה, המייסרת, עלולה להציף בעיות נפשיות ישנות ולגרום תחושת בלבול וחוסר אונים, חשוב אז למצוא את הדרך להסתייע גם באיש מקצוע מתחום בריאות הנפש.
יש לי הידע, הניסיון והרגישות להעניק לכם תמיכה נפשית קשובה ולא שיפוטית, לסייע לכם לבטא ולעבד את החוויה הקשה שעברתם ולמצוא כוחות להמשך.
צרו קשר