כיצד מתמודדת משפחה אחרי תרומת זרע או תרומת ביצית?

יש לכם תינוק בבית והשמחה גדולה. תינוק אהוב, שהבאתו לעולם היתה ארוכה, מייגעת, רצופה טיפולים גופניים לא קלים והתמודדות עם אכזבות ומשברים. מעבר למתנה הגדולה והנפלאה לה זכיתם, קבלו צרור ברכות על הכוחות שהפגנתם ועל ההתגברות על הקשיים. זה הרי לא מובן מאליו.

מחקרים שנערכו ברחבי העולם בהם עקבו אחרי התפתחות ילדים שנולדו לאחר תרומה, מצאו כי התפתחותם השכלית והחברתית של הילדים בשנים הראשונות היתה טובה יותר, בממוצע, מזו של ילדים שנהרו באופן ספונטני. מחקרים נוספים מצביעים על "הורי התרומה" כעל אנשים בריאים נפשית הנהנים מזוגיות טובה.

עם השמחה כדאי שתהיו ערוכים לכך שסיפור ההולדה המיוחד שלכם ימשיך ללוות אתכם, ההורים, ואת בני המשפחה, החברים והקרובים שלכם עוד שנים רבות. העובדה שהילד שנולד לכם קשור גנטית גם לאדם זר, שאינו נמנה על בני משפחתכם, מעוררת אצלכם באופן טבעי תהיות, שאלות, חרדות, והתלבטויות, שאינן ממהרות להעלם. סיפור התרומה ימשיך להעסיק אתכם – נפשית וחברתית – וידרוש מכם התמודדות שתחייב, לעתים, קבלת סיוע מקצועי.

מהם הנושאים שמעסיקים הורים אחרי תרומה?

לא פשוט להיות הורה שאינו קשור גנטית לתינוק. אתם ודאי מודאגים האם אהבתכם לתינוק לא תהיה פחותה מזו שהייתם חווים לולא היתה מעורבת תרומת זרע או תרומת ביצית בהבאתו לעולם. לעתים, אתם אף שואלים את עצמכם האם נכונותכם ויכולתכם להעניק לו את תשומת הלב והטיפול הנדרשים לא ייפגעו בגלל שהקשר הגנטי ביניכם הוא חלקי בלבד?  במהלך השנה הראשונה, הורים רבים משקיעים את עצמם ביצירת הקשר המיוחד עם התינוק שלהם ומנסים להדוף את השאלות והמחשבות שצצות בנוגע להשפעת התרומה על הקשר עם התינוק.

נושא נוסף שמעלה חששות ותהיות, ובפרט בקרב הורים הטרוסקסואליים, הוא האם להיות פתוחים עם הילד ועם הסביבה לגבי התרומה ונסיבותיה. אפשר להבין ולהזדהות עם החששות: זהו נושא פרטי ואינטימי. חשיפתו מושפעת מאד מהגישה התרבותית של החברה אליה אתם שייכים ומההתיחסות שלה לקשיי פוריות בכלל, ולפתרונות הרפואיים החדשניים, בפרט.

יש מי שרואים בהזדקקות לתרומה כשלון אישי ולכן חשים אי נוחות לשתף את הילד ולחשוף את בעיית הפוריות שלהם בפניו ובפני סביבתם החברתית. לא כל ההורים סבורים כי הילד צריך לדעת את כל הפרטים אודות מוצאו. יש שמאמינים כי יצליחו להסתיר את עובדת התרומה גם בעתיד. הורים אחרים סבורים שזכותו של הילד לדעת על מוצאו הביולוגי גוברת על הקושי הנפשי שלהם בחשיפה ושחשוב לבנות יחסי משפחה הבנויים על כנות ופתיחות.

כהורים שנעזרו בתרומה גם אתם עשויים למצוא עצמכם מתחבטים בשאלות אלו, ולהתנדנד – ביחד או לחוד – בין שתי הגישות. אך זכרו, כי הרגשתכם ונטייתכם לגבי שיתוף הילד עשויה להשתנות עם הזמן. וזכרו גם כי גם הורים שחשבו כי ירצו לשתף את הילד, מוצאים שהדבר אינו פשוט ודוחים את הרגע שוב ושוב.

אם לחשוף את סיפור התרומה – מתי וכיצד לעשות זאת?

הורים שבוחרים לשתף מוצאים עצמם מתלבטים בשאלה מהו הגיל הנכון לחשוף את ילדם לסיפור התרומה. קיימת הסכמה בין אנשי המקצוע המלווים הורים כי מוטב שהשיתוף ייעשה על ידי ההורים עצמם ולפני גיל ההתבגרות. יש הסבורים שמוטב להתחיל את ההסבר בגיל צעיר מאד, ואחרים ממליצים להמתין לגיל בו יש לילד יכולת הבנה של מערכת הרבייה.

מכיוון שתחום הקמת משפחה בעזרת תרומת זרע או ביצית הוא חדש יחסית, הידע המחקרי לגבי השפעות ההסתרה או הגילוי עדיין לא רחב. הסיכון העיקרי שמתואר על ידי חוקרים ואנשי בריאות הנפש ושגורם לרבים מהם להמליץ על שיתוף הילד בשלב זה או אחר, הוא שהבן או הבת ייחשפו למידע זה באופן אקראי או יחפשו אותו באופן אקטיבי. החוקרים סבורים שבכך יש כדי לגרום נזק נפשי ממשי,  להעיק באופן טראומטי, ולעורר אצלו/ה רגשות כעס, אכזבה ופגיעה באמון.

בכל דרך שתבחרו, חשוב שיהיה זה אחרי שתבחנו ותדונו בהשלכות של גישתכם על הילד, על המשפחה ועליכם, ושתהיו שלמים ובטוחים בבחירתכם.

הבחירה היא קשה. חייבת להתאים למערכת היחסים בתוך משפחתכם, לערכיה ולסביבתה החברתית. במקרים רבים עולה הצורך בפניה ליעוץ מקצועי.

לפסיכולוגיות בהורותא יש ידע ומומחיות בתחום הקמת משפחה באמצעות תרומה והן תוכלנה לסייע לכם בעיבוד ההשלכות של התרומה עליכם על ילדכם ובמציאת איזון שיטיב עם משפחתכם ובקבלת ההחלטות המתאימות לכם.

    כתבו לנו ונחזור אליכם בהקדם







    שתפו:

    סגור לתגובות.