הריון תאומים הוא תמיד מיוחד ותמיד נחשב הריון בסיכון. עם קבלת הבשורה שהאם נושאת שני עוברים, היא והאב המצפים מגיבים לרוב בפרץ רגשות, שמחה וגאווה בצד תדהמה וחרדה. גם זוגות שהיו בטיפולי פוריות וכנראה מוכנים יותר רגשית להריון תאומים, חווים חששות וחרדות.
קטעים מהרצאתה של ד"ר חנה גילאי- גינור, בכנס האגודה הישראלית לפוריות, 26.5.2014
התמודדות עם חרדות וחששות
החרדה והחשש נובעים מהסיכונים הרבים שמלווים הריון תאומים, כשהסיכון העיקרי הוא לידה מוקדמת והולדת תינוקות פגים במשקל לידה נמוך מאד. לכך קשור גם הסיכון לאובדן הריון או לאובדן אחד העוברים. בעקבות סיכונים אלה, נשים רבות בהריון תאומים נדרשות למעקב רפואי צמוד יותר ואף לשמירת הריון. בנוסף לחרדה העוצמתית שמלווה את ההיריון, יש אימהות שמתקשות לקבל את השינויים הגופניים, בין אם בגלל שאינן בטוחות בחוזקו של הגוף שלהן לעמוד באתגר של נשיאת שני עוברים ובין אם בגלל חשש שהגוף לא יחזור למצבו הקודם, לא ישתקם בקלות ושהדבר ישפיע גם על איכות הזוגיות.
למשל, דפנה, בחורה רזה ונמוכה, היתה בהריון עם תאומים אחרי 3 שנים של טיפולי פוריות. היא סבלה מבחילות קשות מאד, כאבי גב ומקשיי שינה ובעקבות כך גם בכתה הרבה ונראתה ממורמרת. היא לא האמינה שהגוף שלה יכול לשאת כמו שצריך את ההיריון, שיעמוד "בכל הייסורים האלה" כדבריה. היא גם חששה שהגוף שלה לא יחזור לעצמו אחרי הלידה ושהיא כבר לא תהיה מושכת כפי שהיתה רגילה להיות. חוויותיה כילדה מלאה ולא שמחה, השפיעו על יכולתה להאמין ביכולת ההתאוששות של גופה. טיפול פסיכולוגי קצר וממוקד בחרדות מהן היא סבלה שיפר מאוד את מצבה.
התמודדות יעילה של האם עם החרדה תסייע לה לשמור על איזון עם הצדדים השמחים של חווית ההיריון, ולקיים ככל האפשר אורח חיים רגיל. הקטנת החרדה היא משימה לא פשוטה, וכמובן שדפוסי אישיות מסוימים וכן תמיכה חברתית טובה ותמיכה זוגית טובה מסייעות בכך. יש נשים שמשיגות רגיעה מסויימת על ידי שמקטינות את החשיפה שלהן למידע. אחרות משיגות זאת, דווקא באמצעות השגת מידע , שנחווה כמרגיע.
משימה הורית מורכבת
גידול תאומים היא משימה הורית מורכבת. אימהות רבות סובלות לאחר הלידה מחווית סטרס ניכרת ושיעור גבוה במיוחד (19%) של נשים שילדו תאומים, סובל מדיכאון לאחר לידה. במילים אחרות, לידת תאומים מהווה גורם סיכון לסבול מדיכאון לאחר לידה. גם בנושא זה חשוב לטפל עוד בתקופת ההיריון ולא לחכות לתקופה שאחרי הלידה, מכיוון שאז המצב עלול להיות קשה יותר ויכולת האם להתפנות ולעסוק במצוקותיה, קטנה יותר.
יצירת קשר עם העוברים (בונדינג)
בניית הקשר עם העוברים נמצאת כל הזמן בצל איום של אובדן. לכן, האשה נוטה לדחות את בניית הקשר עם העוברים, עד שההיריון יתבסס. בתהליך מודע ולא מודע זה האישה "שומרת" על עצמה. היא מאפקת את רגשותיה ומתגוננת מפני התקשרות לעוברים, במטרה למזער פגיעה, אם הרע מכל יקרה.
פיונטלי (Piontelli) נוירולוגית פסיכואנליטיקאית ממילאנו, חקרה ועקבה אחרי 30 משפחות שהיו בהריון תאומים מתקופת ההיריון ועד גיל ארבע. היא תיארה את הדרכים בהן אימהות בהריון עם תאומים יצרו קשרים נפרדים עם שני העוברים. לדבריה האולטרסאונד סייע בבניית הקשרים הנפרדים – דרך המידע שנמסר לאימהות על הזיגוטיות, על מין העוברים וגם דרך צפייה בפעילותם בעת הבדיקה. כשאימהות אלה הרגישו את רמת הפעילות של העוברים הן הבחינו בהבדלים בהתנהגות העוברים, וייחסו לכך משמעות של קשר אישי. פיונטלי מצאה שאימהות אלה נטו לתת לעוברים איפיונים או דימויים קוטביים: אם האחד נע יותר בחופשיות, הוא קיבל דימוי של פעלתן, ספורטאי, זה שחייו קלים. האחר, לעומתו, קיבל דימוי של איטי, הססן, רציני. היו הורים שהעניקו לעוברים שמות וכינויים כבר בעת ההיריון, ובכך ביטאו התייחסות אישית אל כל אחד מהם.
דרך אחרת ליצירת קשר עם העוברים היתה להתייחס ליחידת התאומים כאחדות אחת. כלומר, למצוא את הדמיון בין העוברים, ולא להתייחס אליהם כבני אנוש נפרדים. פיונטלי הסבירה שהשימוש של האימהות בדרך זו הקטינה את החרדה מפני אובדן.
אנו יודעים כי כל דרך שבה יש חשיבה על העוברים, על התפתחותם, על חייהם בעתיד, היא חשובה ומבטאת את בניית הקשר איתם. לאחר שההיריון מתייצב, פעמים רבות אחרי שבוע 28, האימהות עסוקות יותר ביצירת הקשרים עם העוברים. הן מוכנות אז לדבר על תכניות לעתיד ועל התנהלות המשפחה עם שני התינוקות.
התכוננות להורות
הקושי של אימהות ואבות להתכונן להורות עם תאומים נובע לא רק מדחיית יצירת הקשר עם העוברים, בגלל החרדות מאובדן. סיבה נוספת היא הזמן המוגבל העומד לרשות ההורים להתכונן להורות, שכן היריון תאומים הוא בדרך כלל קצר יותר (36-37) מההריונות רגילים. בנוסף לכך, ההורים והחברה נוטים להתייחס להיריון תאומים התייחסות אידיאליסטית, כזו הרואה רק את הצדדים היפים והמספקים שלו. עקב כך, הם אינם נערכים לקשיים העתידיים. בגלל חוסר מוכנות זה, המעבר להורות של תאומים נחווה לא פעם כחוויה קשה ויש בו גם סיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה.
לנוכח הסיכונים הרפואיים והנפשיים בהריון תאומים ובהורות לתאומים, חשוב לתמוך מעשית ונפשית בזוגות המצויים בהריון עם תאומים.
מקורות:
- Piontelli, A. (2002). Twins – From Fetus to Child. Routledge.
- Baor L, Bar-David J, Blickstein I. ( 2004). Psychosocial resource depletion of parents of twins after assisted versus spontaneous reproduction. Int J Fertil. 49:13–18.