זוגיות במהלך ההריון

היחסים הזוגיים צריכים לעבור שינוי כך שבני הזוג יוכלו לקבל את התינוק ללא תחושת הקרבה. בני הזוג מתחילים בעבודת התמתחות זו כבר בעת ההריון.

הנחות יסוד, אמיתות שונות על היחסים צריכות להשתנות. ההריון הוא הזדמנות לראות ולטפח את הזוגיות בצורה ריאלית יותר. לא פעם תפיסת הזוגיות של בני הזוג היא תפיסה אידיאלית: אסור להתווכח, לחלוק אחד על השני – כיון שויכוח משמעו שאין אהבה ביניהם ולכן מוטב להסתיר ולא לבטא את ההרגשה האמיתית . ההריון הוא הזדמנות לבחון את המיתוסים על זוגיות ולטפח זוגיות בשלה, בוגרת יותר – בה יש קבלה של ההבדלים בין בני הזוג ויכולת להביע רגשות שונים בצורה אוטנטית.

זוגיות בהריון – קבלת אי השוויוניות בין המינים

על האישה מוטלת יותר העבודה הגופנית והפסיכולוגית בהריון, אך גם הגבר עושה עבודה פסיכולוגית לא פשוטה. גם הוא מסתכל פנימה ומוטרד מנושאי הורות, אבהות, איך יתפקד כאב, גבריות. אם הראיה שלו את עצמו אינה כוללת דימוי של גבר מעניק, חם, קצת נשי , סביר שייתקל בקושי עם המעבר להורות.

בני הזוג צריכים לקבל את העובדה שהם חווים את ההריון, את ההורות הצפויה אחרת, באופן שונה. יש זוגות שהעובדה הבסיסית הזו קשה עבורם – כיון שעד ההריון הראשון, הם היו ביחסים מאד שוויוניים – והנה בבת אחת הדבר משתנה. את העובדה הביולוגית הם הכירו בוודאי היטב, אך השוני הרגשי, השוני בעצמת החוויה ובאיכות שלה – הפתיע אותם.

דוגמא קיצונית לאי ההשלמה עם אי השוויוניות היא של גברים המתקשים לראות את בת זוגם חלשה, עייפה. בעקבות זאת  הם מתחילים להתרחק ממנה, להתעניין בה פחות, ולעיתים אף להשקיע עצמם בפרוייקט חדש בעבודה או בספורט.

גברים אחרים שאינם משלימים עם אי השוויוניות – ובמיוחד עם התפקיד המשני שיש להם בהריון – הופכים להיות שומרים ומקפידים על בריאותה והתנהגותה של האישה – האם אכלה היטב היום, האם נחה מספיק ועוד – וכך משחררים אותה מלדאוג .

דרך אחרת של גברים להתמודד עם אי השוויוניות, היא להזדהות  עם בת הזוג בצורה פסיכוסומאטית – גופנית: יש גברים המפתחים סימפטומים גופניים דומים לסימפטומים של הריון – עולים במשקל, חשים בחילות, מעדיפים מזון מסויים, מוטרדים מתהליכים גופניים שונים המתרחשים אצלם- לב, כאבי בטן וכו’.  התופעה הקיצונית הזו,  קורית אצל לא מעט גברים, והיא מדגימה עד כמה ההריון של האישה מהדהד אצל הגבר וגורם לסערה פנימית אצלו, ולרגשות עזים.

בחברות פרימיטיביות שונות נתנו לגיטימציה לתפקידו של האב בהריון על ידי טקס הקובאד, טקס בו מפנים תשומת לב אל האב, מאפשרים לו מנוחה, מביאים לו מזון מיוחד.

זוגיות בהריון – איך מתגברים על השוני בין המינים?

על השוני בהתנסות הפיזית והרגשית אפשר לגשר רק על ידי התקרבות רגשית ועל ידי שיחות פתוחות בהן בני הזוג משתפים ברגשותיהם ובציפיותיהם זה מזה, דנים בקונפליקטים ביניהם, בחרדות שלהם ומחפשים דרכים לפתרון.

הסתכלות על ההורות לא רק כאל משימה משותפת ואל עצמם כאל צוות טוב, אלא גם כדרך בה יבטאו אחרת את הקירבה והאינטימיות ביניהם, כלומר שימשיכו כהורים לשמור על הזוגיות והאינטימיות שלהם –  יכולה לרכך את הסערה הרגשית. ההריון הוא תקופה טובה לשפר את התקשורת הרגשית בין בני הזוג, וכשהתקשורת טובה יותר האינטימיות גדולה יותר. תקשורת רגשית טובה יותר תפצה על “ההפסד” באינטימיות ובזוגיות שצפוי להיגרם עם התרחבות המשפחה .

אותם זוגות שהגיעו להריון עם בעיות קשות בקשר הנישואים וטאטאו אותן מתחת לשטיח, ייאלצו ללבן ולפתור אותן במהלך ההריון. ההריון תמיד מעורר נושאים לא פתורים ולכן זו הזדמנות מצוינת לבני זוג לפתור את בעיות הקשר ביניהם. לא פעם זוגות שסבלו מקשיי פריון, שמו בצד את הקשיים הזוגיים שלהם, שכן חשבו שקשיי הפריון הם מקור הקשיים ביניהם. הם מופתעים למצוא עצמם בסערה של רגשות ושל קונפליקטים, מיד לאחר הלידה, כשהם במשבר חדש, חזק יותר.

יכולות ביצוע

לקראת הלידה מתמתחים בני הזוג באופן ממשי ומבררים את “יכולות הביצוע” או “כוחות הביצוע”  שלהם, שיאפשרו להם להיות הורים טובים. הם חושבים ומבררים לעצמם האם יש להם מספיק כוחות הענקה, ומנסים לא פעם ליצור לעצמם מסגרת חברתית תומכת- מתיידדים עם הורים טריים אחרים, מבקשים עזרה מאמא,  מחותנת, מאחות. לפני הלידה ובמיוחד אחריה גוברת החרדה – האם אצליח לטפל בתינוק? האם אבין מה הוא רוצה. התינוק נולד עם  שפה של רגשות, ואנו חרדים שמא לא נצליח לעשות את המעבר משפה של מבוגרים, להבין ולתקשר בשפה של התינוקות – בשפת הרגשות.

כמה מילות הרגעה

התינוק נולד עם יכולות לשדר לנו את מצוקותיו, ואנו בנויים עם יכולת לקלוט ולהגיב אליו – במיוחד בחדשי ההריון האחרונים ובחדשי חייו הראשונים. איננו צריכים להיות מושלמים, אלא להיות עם סבלנות ורגשות חמים הן להקשיב לו והן להגיב אליו. האהבה וההיכרות עם התינוק מתפתחים לאט. זה לא רומן קצר שמתאהבים חזק ומיד, אלא קשר מתמשך שנבנה לאט לאט. הימים הראשונים הם תקופה של התרגלות הן לתינוק והן לאם ולאב, וכל התרגלות לוקחת זמן.  “ילדים אינם באים עם הוראות הפעלה” – כדברי הילארי רודהאם קלינטון.  אנו עושים טעויות אך לומדים מהן הרבה.

ככל שבני הזוג יפתחו את יכולת ההקשבה וההענקה שלהם אחד לשני בעת ההריון, הם יגבירו את יכולתם להעניק לתינוק. פרושה של יכולת זו היא היכולת לקבל ולבטא בצורה בוגרת את התסכולים, הקשיים והחרדות של עצמם ושל בן הזוג  – שהם בלתי נמנעים במעבר להורות.

מכיון שתרבותנו אינה ערוכה באופן טבעי לתמוך במשפחה החדשה, חשוב שבני הזוג  יארגנו לעצמם מערכת תמיכה מתאימה לשבועות הראשונים. תמיכה פיזית ונפשית, ולעיתים גם טלפונית. עצה טובה מחברה מנוסה שווה זהב במצבים של אי ידיעה.

אחד הדברים שזוגות יכולים לעשות כדי להכין עצמם באופן פעיל לקראת ההורות הוא הצטרפות לאחד הקורסים של הכנה ללידה, או לאחד הקורסים החדשים של הכנה להורות.  מסגרות אלו יכולות לסייע לזוג בחלק ניכר מהנושאים שעלו במאמר.

קראו עוד: זוגיות אחרי לידה

ד"ר חנה גילאי גינור | פסיכולוגית קלינית
שתפו:

סגור לתגובות.