להיות אבא: דברים שכדאי שתדע לקראת הולדת ילדך הראשון

שלום לך גבר ישראלי. כפי הנראה, אנחנו יודעות עליך לא מעט: אתה בשנות העשרים המאוחרות או השלושים המוקדמות לחייך, הספקת כבר להתמודד עם קשיים, למדת, שרתת בצבא, טיילת, ראית עולם, בילית, עבדת קשה, קיבלת החלטות, חווית כמה מערכות יחסים, אחדות קלילות, אחרות רוויות משברים. לא מזמן התחתנת ובעוד מספר חדשים עומד להיוולד במזל טוב התינוק שלך. בן בכור או נסיכה קטנה. אולם למרות הכבוד והפליאה שאנחנו רוחשות לך ולפועלך, הרשה לנו להביע דאגה ולשתף אותך בחששות.

אתה עומד להיות אבא, ואולי נדמה שאתה יודע מה עומד לקרות, אבל אנחנו משוכנעות שאף לא אחת מהחוויות שחווית ובהן התנסית הכינה אותך לקראת ה”מפץ הגדול”, לקראת האחריות הכרוכה התפקיד החדש שאתה עומד למלא, אבא. עדיין אינך תופס עד כמה עומדים החיים שלך להשתנות, כיצד בצד האושר  שיפקוד אותך ואת זוגתך, אתם עלולים לחוות גם רגעי דאגה, אי שקט, חוסר ביטחון וייתכן שאף יותר מאלה.

לכן אנו כותבות לך.

חיי משפחה

הצייד המיתולוגי נדרש לספק ציד ותו לא, אבל בחברה המודרנית ניצבים בפני האב לעתיד לא מעט תפקידים, כשפרנסה היא רק אחת מהם. בעידן שלנו, מתלבטים גברים רבים כיצד לשלב בין שאיפות מעשיות, כגון קריירה וקידום,  ובין חובות “רגשיות”  ולחלוטין לא מעשיות, כמו ליווי בת הזוג לבדיקות, תמיכה, פינוק והתחשבות.  הבעיה היא, שכובד האחריות והצורך להתייחס להריון כאל משימה שצריך לבצע, הגישה המעשית שאופיינית לגבר הישראלי, עומדת בסתירה ל”משימה הפנימית” שהיא סוג  של דיון מודע ולא מודע שעליך לנהל עם עצמך  לגבי זהותך כאב ושיכול לכלול נושאים כמו דאגותיך, יכולותיך, מחויבויותיך, קשריך עם אביך ועוד.  אנו חוששות, כי מאחר שאתה גבר עסוק, שממילא מתמרן בין מטלות ההריון שנוספו לך ובין חובותיך כמפרנס, חובותיך לצבא, ללימודיך, למשפחתך המורחבת, שלא לשכוח את חיי החברה והתחביבים שפתחת עם השנים, ייפקד מקומה של ההכנה האמתית לקראת ההורות. אתה וזוגתך אמנם הולכים לקורס הכנה ללידה, בין הטובים והמומלצים באזורכם, אך אתם עסוקים שם בעיקר בנושאי הלידה וזו אינה בהכרח הדרך להתחבר לעולל הצומח ברחמה של אשתך ולברר, עם עצמך, עם זוגתך, עם הוריך מהי משמעות היותך לאב. ניסיוננו הטיפולי מלמד, שגברים מעדיפים להדחיק ולהתעלם ממשימה חשובה זו. פעמים רבות בעבר פגשנו אבות לעתיד שלא באמת התכוננו להורות. נכון, מבחינה מעשית הם אמנם סייעו ב”הכנת הקן”, בחשיבה וברכישת הציוד לתינוק,  אך מיעטו לתכנן כיצד יתנהלו חיי המשפחה, וכיצד ישמרו ויטפחו את הזוגיות לאחר השינוי, לאחר בוא התינוק.

אנחנו ממליצות, כי מלבד ההכנה הפנימית – רגשית שעליך לקיים, יש צורך שאתה וזוגתך תבחנו גם את האפשרויות לעזרה בטיפול בתינוק או מהן המסגרות התומכות שיעמדו לרשותכם, כמו רופא ילדים, מטפלת או מסגרות חברתיות שונות. מה שאנחנו מנסות לומר הוא, שייתכן קושי עצום ולא תמיד מודע לזוג הורים לטפל לבד בתינוקם, ללא סיוע, ושהנטייה הישראלית כל כך לחשוב ש”יהיה בסדר”, אינה מתבססת על המציאות, אלא מהווה בבחינת הגנה מפני “עין הרע”. הבעיה היא, שאופטימיות יתר עלולה למנוע מכם להיערך לימים שאחרי הלידה. מי שישלם על השאננות הזו תהיה אתה, בעיקר.

לדעת את האויב

אין ספק, זו תקופה מאושרת בחייך: הבדיקות תקינות, בת זוגך פורחת (גם אם היא מקטרת, לידיעתך), אתם מחוברים זה לזו בחלומות משותפים, אהבה וצפייה לתינוק, החברים מפרגנים, ההורים עוטפים אתכם בתשומת לב והתרגשות. אם כך, מאין נובע המתח, מדוע מופיעים חלומות טעונים, קשיי שינה, תיאבון שגובר או נעלם? האם זהו רק לחץ בעבודה, כפי שאתה חוזר ומזכיר לעצמך?

אתה לא רגיל להתמודד עם מצבים של אי ידיעה ועמימות, לכן זהו מבחן גדול עבורך. כדרך התמודדות עם אי הידיעה, ישנם גברים שנוקטים באמצעי שליטה ובקרה על בת הזוג: מפקחים על תזונתה ועל ביקוריה אצל הרופא, ממריצים אותה לפעילות גופנית וכדומה. אחרים יתמודדו עם החרדה בדרך של בריחה: ישקיעו את כל מרצם בעבודה או בסידורים ויש שימלטו לזרועותיה של אשה אחרת, חלילה.
הגם שאולי תתקשה לקבל זאת, ייתכן שאתה נמצא בעיצומו של מצב חרדתי, מוטרד מחוסר היכולת להבין ולתכנן מה יקרה אחרי הלידה, מן האחריות העתידית לגידולו של התינוק, שיצמח לילד, לנער, לחייל. אם תחושות ומחשבות כאלה חולפות במוחך, כדאי שתדע ותפנים מיהו האויב הניצב מולך, על מנת שתטיב למצוא דרכי התמודדות משמעותיות ויעילות יותר.

האויב שלך הוא סוג של “אחריות גברית” שבאה לידי ביטוי בתחושה שאתה “כל יכול”. התחושה הזו שעומדת בסתירה מוחלטת ליראה שפתחת מפני התינוק שאתה עומד להחזיק בזרועותיך – הרי מעולם לפני כן לא החזקת תינוק ואינך בטוח כיצד ואם תצליח להשפיע עליו חום ורוך שהוא כה זקוק להם. האם אתה תוהה כיצד תצליח זהותך הגברית להתמודד עם כל אלה?

אויב נוסף הוא זה שמנסה לחבל ביחסיך עם בת זוגך: זה לא שהפסקת לאהוב אותה, אבל גם אם קשה להודות בכך, אינך מרגיש נוח עם השינויים הגופניים שהיא עוברת, עם הפרטים האינטימיים הנוגעים לקשיים הגופניים שלה – הבחילות, הנפיחות, קשיי העיכול – כל התלונות השכיחות שמכבידות עליך ואין לך מושג מה לעשות בהן, שלא לדבר על החשש האם תהיה מסוגל לתמוך בה אחרי הלידה ולוודא שהבן שלך מקבל את כל מה שהוא צריך?

ההריון מביא עמו שינויים גם בקרבה המינית ביניכם. אפשר שהשינויים הללו מטרידים אותך ומעוררים שאלות לגבי העתיד. תמיד היה הבדל במשיכה המינית ביניכם, אך עתה ההבדל מודגש עוד יותר האם אתה מקבל אותו או רוצה לשנותו? האם תצליחו עתה למצוא דרכים לביטוי האינטימיות שלכם? אתה ודאי מוטרד האם לאחר היוולד התינוק תפרח שוב משיכתכם המינית כשם שהיתה לפני ההריון ? האם יימצא לבת זוגך הכוח והתשוקה להעניק מאהבתה , באופן שונה אמנם, גם לתינוק וגם לך? האם אתה תמשיך לחשוק בה כשהיא מושקעת כמעט כולה בתינוק או שייכנס יסוד של העמדת פנים לחייכם המיניים? האם תחוש נזנח? האם תהיה גמיש מספיק לקבל את מצבה הזמני לאפשר לה את ההשקעה הרבה בתינוק ללא שתרגיש פגוע רגשית מכך? והרי יש פיתויים רבים בחוץ.

דבר נוסף שייתכן ומטריד אותך, וזאת למרות שהתמוגגת בסקירות האולטרה-סאונד מהאצבעות הקטנות ומתוי הפנים המתהווים, היא התחושה שהתינוק הזה הוא בבחינת זר, בלתי מוכר לך. אינך יודע איזה מזג יהיה לו, האם יהיה תינוק נוח או לא, האם יהיה לגמרי בריא? שאלות לא פשוטות צצות בראשך, ואף הן סיבה לאי שקט שפוקד אותך.

חשש נוסף, קמאי, שאולי מלווה אותך, כנגד כל היגיון, היא השאלה האם העובר הוא “שלך”. גם זו מחשבה נורמלית וטבעית לחלוטין, שמשותפת לדורות של גברים. אם נעזרתם בהפריית מבחנה הספק הזה טורד מנוחתך עוד יותר. חרדות מפני הלידה הצפויה אף הן עלולות להציף אותך וכך גם הדאגה מפני ברית המילה לבנך, שנסיבותיה עלולות לאיים על כל גבר באשר הוא.

גם אתה בהריון

ישנם גברים שמפתחים במהלך הריונה של בת זוגם תסמינים גופניים כאילו היו הם עצמם בהריון: הם משמינים, סובלים מבעיות נשימה, מבחילות או משינויים בתאבון. התופעה מוכרת מזה שנים רבות ונקראת קובאד (Couvade). שמה של התופעה נגזר מן הביטוי הצרפתי couver שמשמעותו לבקוע. הגם שלא מדובר בהפרעה נפשית, התופעה עלולה להפריע ולהטריד. לרוב מופיעים התסמינים בשליש הראשון להריון, נרגעים בשני, חוזרים בשליש השלישי ונעלמים לאחר הלידה. אנשי המקצוע מתקשים להסביר את הגורמים והסיבות לקובאד, אך ישנן מספר השערות: קנאה בבת הזוג הפוריה או הזדהות איתה, רצון להתקרב אליה, ביטוי פסיכוסומאטי למצוקה ועוד.

כידוע לך, נשים בהריון מוטרדות מהפקעת פרטיותן: המבטים, הנגיעות, השאלות, העצות שרבים – קרובים, רחוקים וזרים מוחלטים – מרשים לעצמם בנוכחות הריונן. זוהי עדות לכוחה העז והמשפיע של חווית ההריון, שיכולה לסייע בתובנה שגם אתה, חזק וגברי ככל שתהיה, “מופעל” לנוכח הפלא מבלי שיש לך שליטה על כך. למשל, בכל הנוגע לזכרונות וחוויות, אפילו קונפליקטים לא פתורים שקשורים בילדותך המוקדמת, ביחסיך עם הוריך, בהזדהות עמם, אולי בתחושות קיפוח והחמצה. ייתכן כי מבלי שאתה מודע לכך, אתה מנהל בעולמך הפנימי שיחות והתחשבנות עם אביך, עם אמך. מבטיח לנהוג אחרת בילדך שטרם נולד. נלחם בספקות, שמא גם אתה עלול לשגות, לא לעמוד בציפיות שלך מעצמך – להיות האב והבעל הכי טוב שניתן.

ודאי יקל עליך לדעת, שמערבולות רגשיות מעין אלה אופייניות אצל אבות ואמהות, וטוב שכך, שכן הן מהוות מעין “קורס הכנה להורות”, באופן טבעי. במלים אחרות: זוהי דרך בה אתה יכול לבדוק יכולת, רגשות, מאוויים, רצונות ואפשרויות העומדות בפניך ובפני בת זוגך.

להיות אבא

מספר שבועות לאחר הלידה צפוי שתרגיש מעין “נפילה”, כתום ההתרגשות ועם חזרת החיים למסלול השגרה וכדאי להתכונן גם לזה. שגרת החיים החדשה מזמנת שפע של החלטות שיש לקבל, לגבי חינוך הילד, חלוקת התפקידים והמטלות בבית וכדומה. מחלוקות עלולות להתעורר בינך ובין בת הזוג, שכן לכל אחד מכם מערכת ערכים, הרגלים, ניסיון וציפיות שונים. הורות היא מערכת יחסים משולשת שיש לבנות מן היסוד, אך מאחר שאתם חסרי נסיון, יקשה עליכם לצפות כיצד תתנהל, מהם המשברים וההפתעות שהיא מזמנת, ועד כמה הן עלולות להחריף אם לא תמצאו דרך נכונה, שקולה והולמת לנהל אותה.

כדאי, כמובן, גם שתשים לב האם אשתך אינה מפתחת סימני דיכאון לאחר לידה.

לאחר הלידה משימתך העיקרית כאב היא בנית קשר רגשי עם בנך. בשפה המקצועית קוראים לכך בונדינג. ישנם לא מעט גורמים שיכולים לטול חלק בתהליך הזה, לסייע או להפריע במימושו: חוסר שינה למשל, או תינוק שמרבה לבכות הם מכשלה רצינית. לעומתם, בת זוג המפנה מקום כדי שגם אתה תטפל ברך הנולד, כמו גם חברים וקרובי משפחה מפרגנים ומערכות תמיכה נוספות בהן תעזרו, הם בבחינת סיוע מבורך.

אולם מסיבות שונות, אתה עלול למצוא את עצמך מורחק מהדיאדה האינטימית שהאם והתינוק יוצרים. רגשות קיפוח וקנאה עלולים להציף אותך. רגשות קשים להכלה, שיש למצוא להם פתרון ראוי. אתה עלול לחוש תחושות של קנאה בתינוק על שהוא זוכה באהבתה של  בת זוגך, יותר ממך. כדרך להקלתם, אתה אף עלול להתרחק מבת זוגך ומבנך.

מתי כדאי לפנות לטיפול

“רוחות הרפאים מחדר התינוקות” הוא מושג שטבעו הפסיכותרפיסטים האמריקאים פרייברג, שפירו ואדלברג במאמר שפרסמו  בשנת 1975 תחת שם זה. רוחות אלו הן חרדות ודמויות מן העבר אשר חוזרות ומופיעות בהווה כהשלכה על התינוק. דוגמה לכך הוא מצב בו תינוק שמרבה לבכות מעורר את כעסו של האב שמתקשה להרגיעו, משום שבילדותו נהג אביו להכותו. התנהגותו של התינוק נתפסת בעיני האב הטרי כתוקפנות ומעוררת בו רגשות קשים, כמו גם חשש שהוא עצמו יפגין תוקפנות כלפי הילד, ממש כשם שאביו הגיב כלפיו.  “רוחות רפאים” כאלה ואחרות, המתעוררות במצבים קיצוניים, הן ציון דרך שלא כדאי להתעלם ממנו. אנו ממליצות במקרים כאלה לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להשתחרר מהן.

חשוב לנו להרגיע ולהדגיש, כי מרבית הקשיים שתיארנו עשויים לבוא על פתרונם מעצמם, בעיקר אם תרבו, אתה ובת זוגך, לשוחח עליהם וללבנם על מנת שלא יצברו עוצמה שלילית. שמרו על אופטימיות ועל ערוצי תקשורת פתוחים ושתפו אחד את השני ברגשותיכם. השתדלו להבין האחד את השנייה ולסייע זו לזה. אפשר כמובן, ואף רצוי להיתמך על ידי קרובים, חברים, בני המשפחה הקרובה, או קבוצות תמיכה ומסגרות חברתיות שקיימות עבורכם ועבור הורים כמוכם.

אולם אם קורה ופרץ האירועים והרגשות אינם נרגעים, אם נדמה שאתה חרד, או שמצב רוחך הופך מדוכדך – כיום ידוע, כי דיכאון לאחר לידה יכול להיות גם נחלתם של גברים. במקרים כאלה, מומלץ שתפנה לעזרה מקצועית, שכן מצוקה בלתי פתורה עלולה להשפיע לא רק עליך, אלא גם על התינוק. בעיקר אם נדמה שהקשיים – שלך, שלה – משבשים את התפקוד האישי, פוגמים בזוגיות, מעוררים דיכאון או חרדה בעוצמות גבוהות פנו לעזרה מקצועית.

קראו עוד: דיכאון אחרי לידה אצל גברים

ד"ר חנה גילאי גינור | פסיכולוגית קלינית
שתפו:

סגור לתגובות.