שלום לך גבר ישראלי. זוגתך בהריון ואתה עומד להיות אבא. אני סבורה שאף אחת מהחוויות שעברת עד כה עם עצמך ועם זוגתך לא הכינה אותך לקראת ה"מפץ הגדול", לידת ילדך הראשון. השינויים שיחולו בחייך, האחריות הכרוכה בתפקיד החדש שאתה עומד למלא, להיות אבא. עדיין אינך תופס עד כמה עומדים החיים שלך להשתנות, כיצד בצד האושר שיפקוד אותך ואת זוגתך, אתם עלולים לחוות גם רגעי דאגה, אי שקט, חוסר ביטחון וייתכן שאף יותר מאלה. וייתכן, לעומת זאת שאתה חרד ומודאג מידי, ובדאגות אני יודעת לטפל.
ההריון והתכוננות להורות
בחברה המודרנית ניצבים בפני האב לעתיד לא מעט תפקידים, כשפרנסה היא רק אחת מהם. השאלה איך להיות בן זוג ואבא טוב מעסיקה גברים רבים בעידן שלנו, במיוחד כשהם מתלבטים כיצד לשלב בין שאיפות אישיות, כגון קריירה וקידום, ובין חובות שלהם כבן זוג. בן זוג מלווה ותומך בזמן ההריון ואב שמצופה ממנו גם לקום בלילה, להחליף חיתול, להרגיע, לשחק.
הבעיה היא, שכובד האחריות והצורך להתייחס להריון כאל משימה שצריך לבצע, מקשה על ה"משימה הפנימית" שלך. זהו סוג של דיון מודע ולא מודע שעליך לנהל עם עצמך לגבי זהותך כאב, עם על המשמעויות הכרוכות בכך, לגביך, לגבי זוגתך, משפחתך ןסביבתך הקרובה.
דיון כזה יכול, בין השאר, לכלול נושאים כמו דאגותיך, יכולותיך, מחויבויותיך, קשריך עם אביך ועוד. אני חוששת, כי מאחר שאתה גבר עסוק, שממילא מתמרן בין מטלות ההריון שנוספו לך ובין חובותיך כמפרנס, חובותיך לצבא, ללימודיך, למשפחתך המורחבת, ואת חיי החברה והתחביבים שפיתחת עם השנים, ייפקד מקומה של ההכנה האמיתית לקראת ההורות. אתה וזוגתך אמנם הולכים לקורס הכנה ללידה, אך אתם עסוקים שם בעיקר בנושאי הלידה וזו אינה בהכרח הדרך להתחבר לעולל הצומח ברחמה של אשתך ולברר, עם עצמך, עם זוגתך, עם הוריך מהי לגביך המשמעות של להיות אב. ניסיוני הטיפולי כפסיכולוגית מלמד, שגברים מעדיפים להדחיק ולהתעלם ממשימה חשובה זו בזמן ההריון. פעמים רבות בעבר פגשתי אבות לעתיד שלא באמת התכוננו להורות. נכון, מבחינה מעשית הם אמנם סייעו ב"הכנת הקן", בחשיבה וברכישת הציוד לתינוק, אך מיעטו לתכנן כיצד יתנהלו חיי המשפחה, וכיצד ישמרו ויטפחו את הזוגיות לאחר השינוי, לאחר בוא התינוק. לא חשבו כיצד יחלקו מטלות הטיפול בתינוק וכיצד יאפשרו גם לגבר ליצור לעצמו נקודות מגע לקשר בלתי אמצעי עמו.
אני ממליצה, כי מלבד ההכנה הפנימית – רגשית שעליך לקיים, חשוב ששניכם תתיחסו כבר בזמן ההריון גם להיבטים מעשיים של הטיפול בתינוק: מי יעזור לכם לטפל בתינוק, מהן המסגרות התומכות שיעמדו לרשותכם, כמו רופא ילדים, מטפלת או מסגרות חברתיות שונות.
איך אתה מתמודד עם אי ידיעה ועמימות?
אין ספק, שתקופת ההריון היא תקופה מאושרת בחייך: הבדיקות תקינות, בת זוגך פורחת (גם אם היא קצת מקטרת), אתם מחוברים זה לזו בחלומות משותפים, אהבה וצפייה לתינוק, החברים מפרגנים, ההורים עוטפים אתכם בתשומת לב והתרגשות. אם כך, מאין נובע המתח, מדוע מופיעים חלומות טעונים, קשיי שינה, תיאבון שגובר או נעלם? האם זהו רק לחץ בעבודה, כפי שאתה חוזר ומזכיר לעצמך? המחשבות על להיות אבא ואבא טוב אינן מרפות.
אתה לא רגיל להתמודד עם מצבים של אי ידיעה ועמימות, לכן זהו מבחן גדול עבורך. כדרך התמודדות עם אי הידיעה, ישנם גברים שנוקטים באמצעי שליטה ובקרה על בת הזוג: מפקחים על תזונתה ועל ביקוריה אצל הרופא, ממריצים אותה לפעילות גופנית וכדומה. אחרים יתמודדו עם החרדה בדרך של בריחה: ישקיעו את כל מרצם בעבודה או בסידורים.
הגם שאולי תתקשה לקבל זאת, ייתכן שאתה נמצא בעיצומו של מצב חרדתי. הנך מוטרד מחוסר היכולת להבין ולתכנן מה יקרה אחרי הלידה, מן האחריות העתידית לגידולו של התינוק, שיצמח לילד, לנער, לחייל. בעיקר, מה יהיה חלקך בכל זה ? אם תחושות ומחשבות כאלה חולפות במוחך, כדאי שתדע ותפנים מיהו "האויב" הניצב מולך, על מנת שתטיב למצוא דרכי התמודדות משמעותיות ויעילות יותר.
איך אתה מתמודד עם השינויים הגופניים אצל בת זוגך?
האויב שלך הוא קודם כל האשליה של "אחריות גברית" שבאה לידי ביטוי בתחושה שאתה "כל יכול", ושביכולתך להבטיח שהכל יהיה בסדר. התחושה הזו עומדת בסתירה מוחלטת ליראה שפיתחת מפני התינוק שאתה עומד להחזיק בזרועותיך. חששות אלה מובנים, שהרי מעולם לפני כן לא החזקת תינוק ואינך בטוח כיצד ואם תצליח להשפיע עליו חום ורוך שהוא כה זקוק להם. האם אתה תוהה כיצד תצליח זהותך הגברית להתמודד עם כל אלה?
אויב נוסף הוא זה שמנסה לחבל ביחסיך עם בת זוגך: זה לא שהפסקת לאהוב אותה, אבל גם אם קשה להודות בכך, אינך מרגיש נוח עם השינויים הגופניים שהיא עוברת, עם הפרטים האינטימיים הנוגעים לקשיים הגופניים שלה – הבחילות, הנפיחות, קשיי העיכול. מכבידות עליך התלונות השכיחות ואין לך מושג מה לעשות בהן. פתאום אינך בטוח האם תהיה מסוגל לתמוך בה נפשית אחרי הלידה ולוודא שהבן או הבת שלך מקבל את כל מה שהוא צריך?
ההריון מביא עמו שינויים גם בקרבה המינית ביניכם. אפשר שהשינויים הללו מטרידים אותך ומעוררים שאלות לגבי העתיד. תמיד היה הבדל במשיכה המינית ביניכם, אך עתה ההבדל מודגש עוד יותר. האם אתה מקבל אותו או רוצה לשנותו? האם תצליחו עתה למצוא דרכים לביטוי האינטימיות שלכם? אתה ודאי מוטרד האם לאחר הלידה תפרח שוב משיכתכם המינית כשם שהיתה לפני ההריון ? האם יימצא לבת זוגך הכוח והתשוקה להעניק מאהבתה, באופן שונה אמנם, גם לתינוק וגם לך? האם אתה תמשיך לחשוק בה כשהיא מושקעת כמעט כולה בתינוק או שייכנס יסוד של העמדת פנים לחייכם המיניים? האם תחוש נזנח? האם תהיה גמיש מספיק לקבל את מצבה הזמני לאפשר לה את ההשקעה הרבה בתינוק ללא שתרגיש פגוע רגשית מכך? והרי יש גם פיתויים רבים בחוץ, ולאו דוקא מיניים: עבודה, ספורט, חיי חברה פעילים. .
האם אתחבר לתינוק?
דבר נוסף שייתכן ומטריד אותך, למרות שהתמוגגת בסקירות האולטרה-סאונד מהאצבעות הקטנות ומתווי הפנים המתהווים, היא התחושה שהתינוק הזה הוא בבחינת זר, ובלתי מוכר לך. אינך יודע איזה מזג יהיה לו, האם יהיה תינוק נוח או לא, האם יהיה לגמרי בריא? שאלות לא פשוטות צצות בראשך, ואף הן סיבה לאי שקט שפוקד אותך.
חשש נוסף, קמאי, שאולי מלווה אותך, כנגד כל היגיון, היא השאלה האם העובר הוא "שלך". גם זו מחשבה נורמלית וטבעית לחלוטין, שמשותפת לדורות של גברים. אם נעזרתם בהפריית מבחנה הספק הזה טורד מנוחתך עוד יותר. חרדות מפני הלידה הצפויה אף הן עלולות להציף אותך וכך גם הדאגה מפני ברית המילה לבנך, שנסיבותיה עלולות לאיים על כל גבר באשר הוא.
גם אתה קצת בהריון
העבודה הפנימית
כידוע לך, נשים בהריון מוטרדות מהפקעת פרטיותן: המבטים, הנגיעות, השאלות, העצות שרבים – קרובים, רחוקים וזרים מוחלטים – מרשים לעצמם דווקא בתקופה רגישה זו. המשפיע של חווית ההריון, שיכולה לסייע בתובנה שגם אתה, חזק וגברי ככל שתהיה, "מופעל" לנוכח הפלא מבלי שיש לך שליטה על כך. זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתעוררות זכרונות וחוויות, אפילו קונפליקטים לא פתורים שקשורים בילדותך המוקדמת, ביחסיך עם הוריך, בהזדהות עמם, ואולי בתחושות קיפוח והחמצה. ייתכן כי מבלי שאתה מודע לכך, אתה מנהל בעולמך הפנימי שיחות והתחשבנות עם אביך, עם אמך. מבטיח לנהוג אחרת בילדך שטרם נולד. נלחם בספקות, שמא גם אתה עלול לשגות, לא לעמוד בציפיות שלך מעצמך – להיות האב והבעל הכי טוב שניתן.
ודאי יקל עליך לדעת, שמערבולות רגשיות מעין אלה אופייניות אצל אבות ואמהות, וטוב שכך, שכן הן מהוות מעין "קורס הכנה להורות", באופן טבעי. במלים אחרות: זוהי דרך בה אתה יכול לבדוק יכולת, רגשות, מאוויים, רצונות ואפשרויות העומדות בפניך ובפני בת זוגך.
איך להתחיל בהורות?
גם אם זוגתך עצמאית ובטוחה בתקופת ההריון, אתה היחיד החשוב לה באמת. תמיכתך בה, קבלתך את דאגותיה, השינויים מהחלים בה והצורך שלה בפינוק ובתמיכה היא בעלת חשיבות עליונה הן בהתפתחות אופטימלית של ההריון והן בתנאי פתיחה טובים להורות שבדרך.
בשבועות הראשונים לאחר הלידה הכל חדש. ככל הנראה, אתה תכוון עצמך להגן ולתמוך בבת זוגך שמחלימה מהלידה ומסתגלת להיותה אם. אך ייתכן שלא תהיה בטוח מספיק בהתנהלותך איתה, או שתחוש חוסר אונים מול תגובותיה.
כדאי, כמובן, גם שתשים לב האם אשתך אינה מפתחת סימני דיכאון לאחר לידה. כמו כן, חשוב שתהיה מודע לכך שגם אבות יכולים לסבול מדיכאון לאחר לידה. מספר שבועות לאחר הלידה צפוי שתרגיש מעין "נפילה", כתום ההתרגשות מהלידה ועם חזרת החיים למסלול השגרה וכדאי להתכונן גם לזה. שגרת החיים החדשה מזמנת שפע של החלטות שיש לקבל, לגבי הטיפול בילד, חלוקת התפקידים והמטלות בבית וכדומה. מחלוקות עלולות להתעורר בינך ובין בת הזוג, שכן לכל אחד מכם מערכת ערכים, הרגלים, קריירה וחיים חברתיים משלכם. הורות היא מערכת יחסים משולשת שיש לבנות מן היסוד, אך מאחר שאתם חסרי נסיון, יקשה עליכם לצפות כיצד תתנהל, מהם המשברים וההפתעות שהיא מזמנת, ועד כמה הן עלולות להחריף אם לא תמצאו דרך נכונה, שקולה והולמת לנהל אותה.
בניית קשר רגשי עם התינוק – איך להיות אבא טוב דרך בונדינג
לאחר הלידה משימתך העיקרית כאב היא בנית קשר רגשי עם בנך / בתך ומבלי להתחרות בבת זוגך ומבלי להפסיק את התמיכה בה. השאלה איך להיות אבא טוב מתחילה בדיוק כאן, ביצירת הקשר הזה, שבשפה המקצועית קוראים לו בונדינג. ישנם לא מעט גורמים שיכולים ליטול חלק בתהליך הזה, לסייע או להפריע במימושו: חוסר שינה למשל, או תינוק שמרבה לבכות הם מכשלה רצינית. לעומתם, בת זוג המפנה מקום כדי שגם אתה תטפל ברך הנולד, כמו גם חברים וקרובי משפחה מפרגנים ומערכות תמיכה נוספות בהן תיעזרו, הם בבחינת סיוע מבורך.
אולם מסיבות שונות, אתה עלול למצוא את עצמך מורחק מהדיאדה האינטימית שהאם והתינוק יוצרים. בחודשים הראשונים האם נמצאת במצב נפשי חדש וזמני בו היא משקיעה את כל כולה בתינוק ובעולמו. מצב נפשי זה תואר על ידי ויניקוט "השקעה אימהית ראשונית" (primary maternal preoccupation) ועל ידי דניאל סטרן "קונסטלציה אימהית". לנוכח שינויים רגשיים חולפים אלה אצל בת זוגך, עלולים להציף אותך רגשות קיפוח וקנאה. אלה רגשות קשים להכלה, שיש למצוא להם פתרון ראוי. אתה עלול לחוש תחושות של קנאה בתינוק על שהוא זוכה באהבתה של בת זוגך, יותר ממך ותחושות אלה עלולות לגרום להתרחקות ביניכם. חשוב שתשתף את זוגתך בתחושות אלה שלך. אם שיחותיכם לא יספיקו – הקדימו ופנו לחעוץ.
מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי ?
"רוחות הרפאים בחדר התינוקות" הוא מושג שטבעו הפסיכותרפיסטים האמריקאים פרייברג, שפירו ואדלברג במאמר שפרסמו בשנת 1975 תחת שם זה. רוחות אלו הן חרדות ודמויות מן העבר אשר חוזרות ומופיעות בהווה כהשלכה על התינוק. כשמדברים על איך להיות אבא טוב, חשוב להכיר את ההשפעות הללו. פרייברג ועמיתיה מביאים כדוגמה לכך מצב בו תינוק שהירבה לבכות עורר את כעסו של האב שהתקשה להרגיעו, משום שבילדותו נהג אביו להכותו. התנהגותו של התינוק נתפסה בעיני האב הטרי כתוקפנות ועוררה בו רגשות קשים, כמו גם חשש שהוא עצמו יפגין תוקפנות כלפי הילד, ממש כשם שאביו הגיב כלפיו.
"רוחות רפאים" כאלה ואחרות, המתעוררות במצבים קיצוניים, הן ציון דרך שלא כדאי להתעלם ממנו. אני ממליצה מאד שבמקרים כאלה תפנה לטיפול פסיכולוגי כדי להקל על עצמך ועל סביבתך.
חשוב לי להרגיע ולהדגיש, כי מרבית הקשיים שתיארתי עשויים לבוא על פתרונם מעצמם, בעיקר אם תרבו, אתה ובת זוגך, לשוחח עליהם וללבנם על מנת שלא יצברו עוצמה שלילית. שמרו על אופטימיות ועל ערוצי תקשורת פתוחים ושתפו אחד את השניה ברגשותיכם. השתדלו להבין ולסייע זה לזו. אפשר כמובן, ואף רצוי להיתמך על ידי קרובים, חברים, בני המשפחה הקרובה, או קבוצות תמיכה ומסגרות חברתיות שקיימות עבורכם ועבור הורים כמוכם.
אולם אם קורה ופרץ האירועים והרגשות אינם נרגעים, אם נדמה שאתה חרד, או שמצב רוחך הופך מדוכדך – במקרים כאלה, מומלץ שתפנה לעזרה מקצועית פסיכולוגית, שכן מצוקה בלתי פתורה עלולה להשפיע לא רק עליך, אלא גם על זוגתך ועל התינוק.
מקורות נבחרים
- סטרן, ד. (2005). הולדתה של אם, הוצאת מודן.
- Cameron, E. E., Sedov, I. D., & Tomfohr-Madsen, L. M. (2016). Prevalence of paternal depression in pregnancy and the postpartum: An updated meta-analysis. Journal of Affective Disorders, 206, 189–203.
- Fraiberg, S., Adelson, E., & Shapiro, V. (1975). Ghosts in the nursery. A psychoanalytic approach to the problems of impaired infant-mother relationships. Journal of the American Academy of Child Psychiatry, 14, 387–421
- Winnicott DW (1984[1956]) Primary maternal preoccupation. In: Winnicott DW (ed.). Through Paediatrics to Psychoanalysis: Collected Papers. London: Karnac, 300–305.