השינויים הנפשיים וההורמונאליים לאורך חיי האישה

מאמר אורחת מאת ד”ר ציפי דולב.

במהלך חייהן של נשים, מתרחשים שינויים הורמונאליים-פיזיולוגיים המלווים לעיתים גם בשינויים נפשיים. Reproductive Psychiatry, הוא ענף בפסיכיאטריה העוסק בקשר, שבין השינויים ההורמונאליים לאורך חיי האישה, לבין הפרעות נפשיות, לסוגיהן. זהו תחום בו עוסקים פסיכיאטרים וגינקולוגים תחת קורת גג אחת.

ישנה קבוצה של נשים שמתאפיינת ברגישות רבה לשינויים הורמונאליים, אשר בעקבותיהם חלים שינויים נפשיים. בקבוצת נשים זו ניתן להבחין בהפרעות נפשיות, שאופייניות לארבע תקופות עיקריות בחיים: במחצית השנייה של המחזור החודשי, כלומר בתקופה הקדם ויסתית, במהלך ההיריון, לאחר הלידה ובתקופת גיל המעבר.

התופעות הקדם ויסתיות

כ80% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מתופעות הקשורות לשלב הקדם ויסתי של המחזור החודשי. מדובר בשילוב של תופעות פיזיות ונפשיות. הסיבות ברובן לא ברורות, ונעשו ניסיונות להסביר את התופעות כשילוב של גורמים ביולוגים, פסיכולוגים ופסיכו-סוציאליים. הסרוטונין תופס מקום נכבד במחקרים האחרונים. קיימת השפעה הדדית בין ההורמונים השחלתיים לבין מערכת העצבים המפרישה סרוטונין. ואכן, תרופות המשפיעות על הפרשת הסרוטונין הוכחו כיעילות בהפחתת הסימפטומים הקדם ויסתיים.

מה הם גורמי הסיכון?

    • הפרעות במצב הרוח במהלך החיים (עבודות מצביעות על הקשר בין הנטייה לדיכאון וחרדה, לבין הנטייה להתפתחות תופעות קדם ויסתיות)
    • הפרעות במצב הרוח שהופיעו במהלך ההיריון ולאחר הלידה
    • תסמונת קדם ויסתית במשפחה
    • הפרעות במצב רוח הקשורות לנטילת גלולות למניעת הריון

Premenstrual Syndrome) PMS)

תופעה זו, שנקראת בעברית תסמונת קדם ויסתית, היא השכיחה יותר, ומתרחשת אצל כ-75-80% מהנשים. מופיעה כשבוע לפני הוסת ונעלמת עם קבלת הוסת. הסימפטומים האופניים הם גודש בשדיים, נפיחות בבטן, כאבי פרקים, כאבי ראש, הפרעות בשינה, עצבנות, אכילה מוגברת (בעיקר פחמימות).

Premenstrual Dysphoric Disorder) PMDD)

תופעה זו שכיחה פחות ומופיעה רק ב3-8% מהנשים, כשבועיים לפני קבלת הוסת (לאחר הביוץ) ומסתיימת עם קבלת הוסת.מדובר יותר בסימפטומים נפשיים, כגון מצב רוח דיכאוני, הפרעות שינה, הפרעות בריכוז, אנרגיה נמוכה, עצבנות, הפרעות בתיאבון וכן סימפטומים פיזיים ( כמו ב PMS ). סמפטומים אלה גורמים להפרעה בתפקוד בכל שטחי החיים (בעבודה, בבית, בחברה).

מה ההבדל בין PMDD לבין דיכאון?

  • השינויים במצב הרוח הם מחזוריים, כלומר נעלמים עם קבלת הוסת
  • הפסקת פעילות הורמונאלית מפסיקה את הסימפטומים
  • הסימפטומים הפיזיים, כמו נפיחות בשדיים, אינם אופניים לדיכאון

הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI אפקטיבי בתוך זמן קצר מאוד, לא כן בדיכאון.

מה הן דרכי הטיפול ב-PMDD?

הטיפול בנשים הסובלות מ-PMDD דורש לרוב התערבות רפואית באמצעות טיפול תרופתי.
אפשר לנקוט בשתי דרכים :

  • טיפול תרופתי באמצעות הורמונים, כמו תרופות המונעות ביוץ, גלולות למניעת הריון, פרוגסטרון.
  • טיפול תרופתי באמצעות תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI. הטיפול בתרופות אלו הוכח כיעיל כשהוא ניתן במשך שבועיים בלבד (בשלב הלוטאלי). בניגוד לזמן השפעת התרופות במצבי חרדה ודיכאון, תחילת השפעת התרופות על PMDD היא מיידית, שעות עד מספר ימים. הטיפול אמור להיות במינון נמוך מזה הניתן במצבי דיכאון וחרדה.

הפרעות נפשיות במהלך ההיריון

הדעה המקובלת בנוגע להריון הייתה, שתהליך ההיריון מגן מפני התפתחות של הפרעות נפשיות. המציאות מוכיחה שדעה זו שגויה. ישנן שלוש תופעות שכיחות:

  • דיכאון (Major Depression)
  • התקפי חרדה (Panic Attack)
  • הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD)

מה הם גורמי הסיכון להופעה של הפרעות נפשיות במהלך ההיריון?

  • הפרעות נפשיות קודמות להריון
  • גיל צעיר
  • תמיכה חברתית מועטה
  • בעיות זוגיות
  • אמביוולנטיות ביחס להריון
  • מספר רב של הריונות

אבחון ההפרעות הנפשיות במהלך ההיריון חשוב, אך לא פחות חשוב ממנו הוא החלק הטיפולי הדורש התייחסות מורכבת ומיוחדת. הטיפול בהפרעות נפשיות במהלך ההיריון באמצעים טיפוליים לא תרופתיים עדיף על פני השימוש בתרופות, אך במצבים בהם טיפולים נפשיים שונים לא עוזרים, עדיף טיפול תרופתי על פני מצב נפשי קשה מתמשך. השיקול העיקרי בשימוש בתרופות הוא היחס בין התועלת לסיכון: כאשר הסיכון לאם ולעובר עקב מצבה הנפשי של האם עולה על הסיכון הטמון בשימוש בתרופות, אז ראוי לשקול שימוש בתרופות.

חשוב לדעת:

  • כאשר אישה לוקחת תרופה העובר נחשף אליה כבר בסביבות השבוע הראשון
  • בכל התרופות קיים סיכון לגרימת מומים בעובר, אך יש תרופות שהסיכון נמוך יותר
  • הסיכוי ללקות במומים גדול יותר בשליש הראשון להריון, לכן עדיף להימנע בתקופה זו משימוש בתרופות
  • כדאי לבחור את התרופה שהידע אודותיה הוא הרב ביותר והשימוש בה שכיח
  • עדיף לבחור תרופות עם זמן מחצית חיים קצר, למקרה שהאישה תרצה להפסיק את התרופה

הפרעות נפשיות לאחר הלידה

התקופה שלאחר הלידה ( Postpartum Period) מוגדרת כשנה לאחר הלידה.
זו תקופה מיוחדת בחיי האישה, תקופה בה האישה עוברת בו זמנית שינויים הורמונאליים מסיביים ופתאומיים, בלוויית שינויים נפשיים רבים וחדשים. עד לשנים האחרונות, לא זכו ההפרעות הנפשיות לאחר הלידה להתייחסות מיוחדת ונפרדת בתחום המחקר ובתחום הקליני ברפואה. לאחרונה,כחלק מהתעניינות גוברת בכל נושא הכרוך בנשים, גם נושא ההפרעות הנפשיות לאחר הלידה זוכה להגדרות, לתיאור סימפטומים ספציפיים ולדרכי טיפול.

כאשר מציינים הפרעות נפשיות לאחר לידה מתכוונים בעיקר לשלוש הפרעות:

מה הן הסיבות להפרעות נפשיות לאחר לידה?

הסיבות אינן ידועות וההשערות הן לגבי השינויים הבאים המתרחשים לאחר הלידה:

  • ירידה חדה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון שמתרחשת לאחר הלידה, ויכולה להסביר בעיקר את תופעת הדכדוך המתרחשת כמה ימים לאחר הלידה
  • השינויים בתפקוד בלוטת התריס שכיחים לאחר הלידה ויכולים להיות אחד הגורמים לדיכאון לאחר לידה. נמצא כי שכיחות ההפרעות בבלוטת התריס על רקע של הפרעה במערכת החיסונית אצל נשים לאחר לידה, היא כ-6%
  • השינויים שחלים על מערכת הסרוטונרגית בעקבות השינויים ההורמונאליים שהוזכרו, יכולים גם הם להיות גורם המשפיע על הופעת הפרעות נפשיות לאחר לידה
  • השינויים שחלים ברמת הקורטיזון לאחר הלידה יכולים גם הם להשפיע על מצבים נפשיים לאחר הלידה

מה הם גורמי הסיכון להופעת הפרעות נפשיות לאחר הלידה?

  • הפרעות נפשיות לאחר הריונות קודמים
  • הפרעות נפשיות במהלך ההיריון
  • היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות לאחר הלידה
  • היעדר תמיכה סביבתית
  • יחסים מעורערים עם בן הזוג
  • יחסי אם-בת לא תקינים
  • הריון לא מתוכנן
  • בעיות רפואיות וגניקולוגיות במהלך ההיריון
  • הריונות מרובים ותכופים

דכדוך (Blues)

דכדוך הוא תופעה שכיחה המופיעה ב-50-80% מהנשים לאחר הלידה. הסימפטומים מופיעים בסביבות היום השני או השלישי לאחר הלידה ונמשכים מספר ימים עד שבוע.
מדובר לרוב בנטייה לבכי, אי שקט, רגזנות, הפרעות שינה וחרדה. התופעות קלות וחולפות והן בעיקר תגובה נורמטיבית לשינויים הביולוגיים הקיצוניים שמתרחשים לאחר הלידה. הטיפול הוא בעיקר הרגעה, תמיכה, גיוס של עזרת המשפחה בכל הנוגע למנוחה ושינה של האישה. אולם ב-25% מהמקרים התופעה אינה מסתיימת במועד הצפוי ויכולה להתפתח לדיכאון לאחר לידה.

דיכאון אחרי לידה (Postpartum Depression)

דיכאון לאחר לידה מתחיל כארבעה עד ששה שבועות לאחר הלידה ונמשך בממוצע שלושה חודשים. שכיחותו היא כ-10-20%. על פי הגדרות רפואיות כפי שמופיעות בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-V) מדובר בדיכאון מסוג Major Depression אולם מה שמייחד דיכאון זה מכל דיכאון אחר, הוא הזמן שבו הוא מתרחש והתכנים הדיכאוניים הקשורים לאם ולתינוק. האישה עסוקה לרוב ברגשות אשם סביב אי יכולתה לדאוג ולטפל בתינוק וחשש לבריאותו ושלמות גופו של התינוק. לעיתים הדיכאון יתבטא דווקא בחוסר עניין ובאדישות כלפי התינוק, כלומר בתחושת זרות וניכור. חשוב במיוחד לאבחן האם מדובר בדיכאון פסיכוטי או לא. הטיפול בדיכאון אחרי לידה יהיה בהתאם למידת חומרתו וההתייחסות הטיפולית היא לא רק לאישה לבדה, אלא גם לאישה ולתינוק ולכל המערכת סביבה. הטיפול הראשוני הוא בגיוס מערכת תמיכה לטיפול באם ובתינוק, הסבר על מהות הדיכאון והתחלת טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון מיד עם אבחון התופעה. בשיקול של טיפול תרופתי יש לקחת בחשבון את גורם ההנקה. כל התרופות נוגדות דיכאון עוברות לחלב האם, אם כי מדובר בכמות קטנה כך שהסיכון לעובר גם הוא קטן. אחת הדרכים לצמצם חשיפת העובר לתרופה היא בלקיחתה מיד עם סיום ההנקה. השיקול של לקיחת תרופה מול המשך הנקה או הפסקתה,הוא שיקול שהאם ובן זוגה אמורים להחליט לאחר קבלת מידע.

פסיכוזה לאחר לידה

פסיכוזה לאחר לידה היא תופעה נדירה, שמופיעה בשיעור של 0.1-0.2%. התופעה מתרחשת מספר ימים לאחר הלידה ונחשבת לתופעה מסוכנת, בשל הסיכון לאובדנות האם ו/או הריגת התינוק על ידי האם. נדיר שפסיכוזה לאחר לידה תתרחש ללא רקע של הפרעות פסיכיאטריות בעברה של האישה. לרוב מדובר ברקע של הפרעה דו-קוטבית, הפרעת אישיות ציקלוטימית, לידה ראשונה, או קיום של הפרעות נפשיות במשפחה.

המצב הפסיכוטי יכול להיות בעל אופי דיכאוני או, בעל אופי מניפורמי. למעשה מדובר באחת התופעות המסוכנות בפסיכיאטריה ולכן הטיפול הוא מיידי באמצעות אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי והתחלת טיפול תרופתי בתרופות נוגדות פסיכוזה. במקומות שונים באנגליה ובאוסטרליה יש בבתי חולים פסיכיאטריים יחידות אשפוז לאם ולתינוק.

הפרעות נפשיות הקשורות לתקופת הפסקת הוסת

מדובר בשלב נורמאלי וצפוי במחזור חיי האישה, אשר בעקבות עלייה בתוחלת החיים יותר נשים חוות אותו, ולכן גם חלה התפתחות רבה בידע שנצבר בשנים האחרונות בנושא זה.

המושג “גיל המעבר” טומן בחובו 3 תקופות:
פרה-מנופאוזה (קלימטריום): זו תקופה הקודמת להפסקת הוסת (מנופאוזה) ונמשכת במהלך השנה הראשונה אחרי הפסקת הוסת.
מנופאוזה: הזמן שבו התרחש המחזור החודשי האחרון, אם כי למעשה, רק שנה לאחר מכן האישה יכולה לדעת שאכן עברה את שלב המנופאוזה.
פוסט-מנופאוזה: תקופה זו מתחילה שנה לאחר הוסת האחרונה, כלומר שנה לאחר המנופאוזה.

פרה-מנופאוזה היא תקופה שיכולה לארוך כארבע שנים בממוצע, מופיעה בסביבות גיל 47-48 ומסתיימת בגיל 52 עם הפסקת הוסת. אי סדירות בפעילות השחלות וכתוצאה מכך בהפרשת ההורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון) הם בין הסיבות לקיומם של הסימפטומים השונים בתקופה זו. תופעות נפשיות שכיחות בתקופה זו הן הפרעות שינה, הפרעות במצב הרוח, מצבי אי שקט וחרדה, ירידה באנרגיה, הפרעות בריכוז, הפרעות בזיכרון, נטייה לבכי לא נשלט.

ישנן שתי תיאוריות המנסות להסביר את השינויים הנפשיים בתקופה זו:

  • התיאוריה ההורמונאלית: מקשרת בעיקר בין הירידה ברמות האסטרוגן לבין השינויים במצב הרוח. ההוכחה הברורה לכך היא השכיחות הגבוהה של דיכאון אצל נשים שעברו הוצאת שחלות בניתוח.
  • תיאורית הדומינו: מסבירה את קיום ההפרעות במצב הרוח כנובעות מהסימפטומים האופיניים לתקופת המנופאוזה, כמו הפרעות בשינה, גלי חום והזעות וכדומה.

מה הם גורמי הסיכון להפרעות נפשיות בתקופת גיל המעבר?

גורמי הסיכון הינם כבכל תקופה אחרת בחיי האישה:

  • מחלות פסיכיאטריות בעבר
  • נטייה משפחתית להפרעות במצב הרוח
  • תופעות קדם וסתיות קשות
  • מצב בריאותי ירוד
  • תקופת פרה-מנופאוזה ארוכה
  • עמדה שלילית ביחס לגיל המעבר

מה הן דרכי הטיפול?

הטיפול המומלץ לנשים אשר חוות את גיל המעבר בעיקר דרך קיומם של סימפטומים נפשיים, הוא בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI ו- SNRI שהראו יעילות רבה בטיפול בסימפטומים הנפשיים.גם טיפול באמצעות הורמונים ( HRT) הוכח ברוב המקרים כיעיל לטיפול בסימפטומים הנפשיים. ההשערה היא כי ההורמונים משפיעים באמצעות”אפקט הדומינו”: ההשפעה הישירה היא על גלי החום וההזעות ובעקבות השיפור בסימפטומים הפיזיים חלה הטבה בסימפטומים הנפשיים. ישנה מגמת טיפול חדשה בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SNRI לטיפול בגלי חום בנשים, אשר אינן יכולות לקבל טיפול הורמונאלי, בעיקר בקבוצת נשים חולות סרטן השד.

http://www.drdolev.co.il/Default.aspx
ד”ר ציפי דולב, פסיכיאטרית לבריאות האישה

קראי עוד: דיכאון בהריון | דיכאון לאחר לידה

שתפו:

סגור לתגובות.