מאז תחילת האיתור בטיפות חלב, הורים כבר מודעים לתסמונת של דיכאון אחרי לידה. אך קיימת בורות מהולה בפחד קמאי מפני מחלת הנפש "פסיכוזה לאחר לידה".
לעתים נדירות אנו שומעים על אירוע מזעזע של אם הרוצחת את ילדיה. בעקבות מקרים אלו מתברר שלא רק שהרשת התומכת בהורים אחרי לידה רופפת מאד, אלא שמודעות ההורים והקהילה לפסיכוזה שעלולה להופיע לאחר לידה נמוכה מאד. לכן, אני מפנה את הדברים שלי לאבות, למשפחה וליולדות, ומקווה שבכך אוסיף במעט להיכרות עם הנושא.
נהוג לחלק את ההפרעות הנפשיות אחרי לידה לשלוש קטגוריות:
1. בייבי בלוז – דכדוך אימהי, הוא תופעה חולפת של מצבי רוח משתנים הקורית ליותר ממחצית מהיולדות ומתחילה לרוב ביום השלישי או רביעי אחרי הלידה. האישה יכולה לפרוץ בבכי לא מוסבר, להרגיש חסרת שקט, חרדה לפעמים, או להגיב בחזקה על דברים פעוטים. המצב חולף אחרי כעשרה ימים.
2. דיכאון אחרי לידה, קורה ל- 10% עד 15% מהיולדות והוא דומה לדיכאון בתקופות אחרות בחיים ומאופיין במצב רוח ירוד, ובתסמיני דיכאון כמו אובדן הנאה, שינויים בשינה, תיאבון, ירידה באנרגיה הנפשית ועוד. בקטגוריה זו נכללות בדרך כלל גם הפרעות חרדה שונות.
3. פסיכוזה לאחר לידה, היא מחלה נדירה המתרחשת אצל אחת או שתיים מתוך אלף יולדות. המחלה פורצת לרוב בשבועיים הראשונים לאחר הלידה. סימניה הראשונים הם אי שקט, נרגזות וקשיי שינה חריפים ואחריהם מופיעים תסמינים של דיכאון או של מניה (התנהגות חסרת מעצורים) או ערוב של השניים. המחלה פורצת בפתאומיות והתנהגות האישה יכולה להשתנות במהירות מקיצוניות לקיצוניות, תוך שעות. עד כמה שידוע, המחלה פורצת בשיעור דומה בכל התרבויות.
פסיכוזה לאחר לידה – תסמינים
- הזיות – האישה רואה, שומעת, מריחה דברים שאינם קיימים. למשל שומעת ללא הפסק קולות האומרים לה מה לעשות
- דלוזיות – יש לה כל מיני אמונות מוזרות, למשל שאנשים מתנכלים לה
- חרדה או עצבנות בעוצמה ובדחיפות בלתי רגילות
- חוסר שינה חמור. האם סובלת מהיפראקטיביות ואינה יכולה להירדם למרות עייפותה
- האישה חשה בלבול רציני
- התנהגותה מוזרה, "עושה בושות"
- האם סובלת ממצבי רוח המשתנים במהירות
- יש לה תחושות פרנויה וחשדנות, אפילו כלפי אנשים שתמיד נתנה בהם אמון
- תחושת הזמן שלה בלתי יציבה
- האישה מפגינה דברנות יתר, פעלתנות יתר
- היא משדרת תחושה שכאילו היא נמצאת על "גג העולם"
- האישה אינה מסוגלת לדאוג לעצמה כפי שדאגה לפני הלידה
- היא מתקשה לטפל בתינוק
- אין לה מודעות למצבה
הדלוזיות וההזיות מבטאות שבר עם המציאות, והן יכולות לכלול מחשבות או ניסיונות לפגוע בעצמה או בתינוקה, ומכאן "מצב החרום" הקשור במחלה. אמנם רוב הנשים הסובלות מפסיכוזה לאחר לידה אינן פוגעות בעצמן או בתינוקן, אך הסיכון הקיים והשינויים המהירים במצב, מחייבים פנייה דחופה לטיפול רפואי וליווי היולדת 24 שעות ביממה. בדרך כלל, הטיפול במחלה מחייב אשפוז בבית חולים.
מי נמצאת בקבוצת סיכון ללקות בפסיכוזה לאחר לידה?
אם היולדת סבלה בעבר מהפרעה דו-קוטבית (מניה – דיפרסיה), סכיזופרניה, או מחלה פסיכוטית אחרת היא נמצאת ברמת סיכון גבוהה לפסיכוזה אחרי לידה. גם אישה שקרובי משפחתה מדרגה ראשונה סבלו ממחלות אלו, נמצאת בקבוצת סיכון. יחד עם זאת, אצל נשים רבות פריצת המחלה קורית ללא שניתן היה לשייך אותן לקבוצת סיכון. במקרים כאלה, לרוב, עשוי להתברר בעתיד שהמחלה שפרצה אחרי הלידה, מהווה למעשה אפיזודה ראשונה של הפרעה דו – קוטבית.
מה ניתן לעשות במקרה של חשש לפסיכוזה לאחר לידה?
- אם את יודעת על היותך בקבוצת סיכון, ידעי את בן זוגך, את הגינקולוג שלך ואת כל מי שמעורב בטיפול בך, על מצבך. חשוב שתהיי במעקב רפואי פסיכיאטרי במהלך ההיריון. במהלך המעקב הרפואי תבנו יחד תכנית טיפול ומניעה לחודשי ההיריון ולתקופה שלאחר הלידה. יש כיום אפשרויות תרופתיות המונעות את הופעת המחלה לאחר הלידה.
- אם את חושבת שיש אצלך תסמינים של פסיכוזה אחרי לידה, את צריכה לראות רופא בדחיפות רבה. הטיפול דורש לרוב אשפוז ולצערי אין בארץ עדיין מחלקה לאשפוז אם ותינוק יחד.
- לך בן הזוג ולכם הורי היולדת, תפקיד מרכזי באיתור ובהבטחת טיפול מיטבי ליולדת. עליכם לזכור שקיים סיכוי גדול שהאם לא תהיה מסוגלת לראות ולהבחין בסימנים להופעת המחלה הקשה, ולכן עליכם להכיר סימנים אלה ולא לחשוש לפנות עם האישה בדחיפות לטיפול פסיכיאטרי מיידי ובמידת הצורך אף לחדר מיון.
סיכום
התקופה שאחרי הלידה היא תקופה קריטית לתינוק ולהוריו. גם בהיעדר הפרעות נפשיות, היא עלולה להיות תקופת משבר עבורם. עלינו כחברה מוטלת החובה לסייע להורים בתמיכה חברתית ורפואית ולא להשאירם לבד. חשוב שהורים ידעו לאן לפנות כשעולים אצלם ספקות ומצוקות.