תמיכה נפשית בפונדקאות

פונדקאות הוא הליך מורכב ביותר והבחירה בו נעשית לרוב כפתרון אחרון.  אם אתם שוקלים להתחיל בהליך של פונדקאות או שאתם כבר בתחילתו, אתם ודאי חווים רגשות מעורבים של תקווה וציפייה לצד חששות ודאגות.

זו תגובה טבעית ביותר לתהליך של הבאת ילד לעולם בדרך שונה מזו שתכננתם, חלמתם וקיוויתם. יחד עם זאת מדובר כמובן בפתרון לגיטימי, ראוי ומוצדק שאף נעשה שכיח ומקובל במקומות נוספים בעולם.

המורכבות של הליך הפונדקאות נובעת מהמגוון הרב של הסוגיות המעורבות, הסידורים הנדרשים והשיקולים השונים שצריכים להילקח בחשבון.

ה”סידור” שבו האישה שנושאת את ההיריון, היא לא זו שתגדל אותו, מעורר שאלות משפטיות, אתיות ופסיכולוגיות לגבי ההורות והאימהות בקרב הציבור, ההורים המיועדים והאם הפונדקאית.

מורכבות נוספת קשורה לתחנות השונות שבני הזוג והפונדקאית צריכים לעבור עוד לפני תחילת ההליך: מילוי טפסים, הבאת אישורים, השתתפות בבדיקות רפואיות ופסיכולוגיות, מעקב של ועדות ועוד.

לאור כל זאת, ארגונים רפואיים בעולם ממליצים שבני זוג הנמצאים בהליך פונדקאות יקבלו תמיכה פסיכולוגית מקצועית לכל אורך ההליך, ואפילו לאחריו, עם הולדת התינוק.

בשל חשיבות התמיכה מודגש שהיא אינה צריכה להיות קשורה לגורמי המקצוע שהעבירו את המבחנים ונתנו את האישורים הנחוצים להשתתפות בהליך.

פונדקאות בישראל

מאז שנת 1996 הוסדרה הפונדקאות בישראל וניתנה הרשות לאישה אחרת, ה’פונדקאית’ או ה’אם הנושאת’, לשאת את העובר של בני הזוג.

יצירת העובר נעשית מהזרע והביצית של בני הזוג או מהזרע של בן הזוג וביצית של תורמת.

במקרה שבעיית הפוריות היא של הגבר, על פי המותר בישראל כיום ( מרץ 2016)  לא ניתן להפרות את ביצית האם המיועדת בזרע של תורם.

הביציות מופרות במעבדה ומוחזרות לרחם הפונדקאית בתהליך של הפריה חוץ גופית.

בהסדר זה ניתן להיעזר כאשר האם המיועדת לא יכולה לשאת את ההיריון מסיבות רפואיות של היעדר רחם או מחלות שונות שעלולות להחמיר בהריון כמו מחלת לב, מחלת כליות, סרטן וכו’.

דרך פונדקאות זו נקראת “פונדקאות מלאה”, שכן המטען הגנטי המלא של בני הזוג עובר לתינוק, היא היחידה המותרת כיום בישראל עבור בני זוג שהם איש ואשה נשואים.

ועדת מור יוסף (2012) שדנה בהסדרת טיפולי פוריות, כולל פונדקאות, המליצה בין השאר על 3 שינויים משמעותיים:

  • פונדקאות תותר גם לגברים  – תוגבל רק ל”פונדקאות אלטרואיסטית” כלומר שאין עליה תמורה כספית, בשונה מפונדקאות לזוגות הטרוסקסואליים.
  • פונדקאית תוכל להיות קרובת משפחה למעט אם, בת, סבתא או נכדה. כלומר, גם אחות ובת דודה.
  • פונדקאית תוכל להיות גם אישה נשואה עם ילדים משלה.

ביולי 2018 אישרה הכנסת תיקונים לחוק הפונדקאות. בין התיקונים הבולטים: נשים יחידניות תוכלנה לעבור פונדקאות בארץ; ההורים המיועדים יכולים להיות עד גיל 54; פונדקאית תוכל להיות גם אישה נשואה עם ילדים.  התיקון לחוק לא כלל גברים יחידנים (הכוונה לגברים וזוגות הומוסקסואלים) כפי שהמליצה ועדת מור יוסף ובעקבות זאת קמה מחאה ציבורית גדולה.

בחנו את עצמכם – האם פונדקאות היא הפתרון בשבילכם 

האם אתם מוכנים לעבור משלב של טיפולי פוריות לתהליך הפונדקאות? השאלות הבאות יעזרו לכם להבין את מידת המוכנות שלכם:

  • אחד החששות הגדולים של נשים שפונות לפונדקאות, הוא שהעובדה שהן לא תישאנה את העובר ברחמן, תקשה עליהן להתקשר אליו ולהרגיש שהתינוק “שלהן”.  איך את מתמודדת עם חשש כזה? איך תרגישי כשאישה אחרת תישא את ההיריון שכה רצית? איך ירגיש בן זוגך?
  • האם אתם ערוכים למעמסה הכלכלית, הנפשית והמשפטית שמתלווה לפונדקאות?
  • האם הזוגיות שלכם איתנה? האם התייחסותכם לאופציית הפונדקאות דומה או שקיימים חילוקי דעות מהותיים ביניכם בקשר אליה?
  • האם אתם מתכוונים לספר לילד על מוצאו? אם תיעזרו בתרומת ביצית, האם תשתפו בכך את הילד?  איך תסבירו את הנושא לאנשים מסביבכם?
  • איך אתם  מדמיינים לעצמכם את הקשר שיהיה לכם עם הפונדקאית? עם ילדיה?
  • ישראל היא אחת המדינות היחידות המאפשרת פונדקאות, בעוד רוב המדינות אינן מתירות אותה, בגלל המורכבות האתית והפסיכולוגית להורים המיועדים ולפונדקאיות. איך אתם מרגישים בנוגע לכך?

ניסינו להציג כאן בפניכם חלק מהשיקולים והאילוצים המרכזיים הכרוכים בבחירת הנתיב של פונדקאות, כדי לאפשר לכם לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורכם.

אנו מוקירות מכל הלב את רצונכם להביא ילד לעולם ובחינת כל הדרכים האפשריות לכך.

אם תרצו להתייעץ לפני תחילת ההליך, בכל שלב במהלכו או אפילו לאחר לידת התינוק, יש לנו את כל הניסיון, הכלים והיכולת לתמוך בכם עכשיו ובהמשך הדרך.

אנו מזמינות אתכם לפנות אלינו לקביעת פגישה אישית כדי לבחון יחד כיצד נוכל לסייע לכם בצורה אישית ואחראית.

ד"ר חנה גילאי גינור | פסיכולוגית קלינית
שתפו:

סגור לתגובות.