תרומת זרע בישראל היא צעד פשוט יחסית מבחינה רפואית וחוקית. למרות זאת, ערנות ומודעות להיבטים הנפשיים של צעד זה יוסיפו להצלחת התהליך.
תרומת זרע נחשבת כדרך פשוטה יחסית להיכנס להיריון. כיום פונים לפתרון זה זוגות בטיפולי פוריות שבעייתם העיקרית היא בעיית פוריות של הגבר, ונשים, יחידניות או לסביות, המבקשות להקים משפחה.
מדינות שונות קבעו הגבלות לגבי השימוש בתרומת זרע. אוסטריה ושוודיה למשל, מתירות תרומת זרע רק כטיפול בעקרות הגבר. בישראל מותרת תרומה גם לנשים לצורך הקמת משפחה.
בישראל, בניגוד לאנגליה ולשוודיה תרומות זרע הן אנונימיות בלבד ללא אפשרות לקבל מידע רפואי, חברתי וגנטי על התורם.
ועדת מור יוסף שבחנה את נושא טיפולי הפריון בישראל בתחילת 2012, המליצה לפתוח גם מסלול לא אנונימי שיאפשר לילד בהגיעו לגיל 18 לקבל מידע מזהה אודות התורם. כרגע אלו הן המלצות בלבד.
נקודת המבט הנשית
כיום רוב הפניות לתרומת זרע הן של נשים. לעיתים, עצם ההחלטה על עשיית צעד מעשי לקראת הקמת משפחה כאם יחידנית או עם בת זוג, עלול לעורר רגשות וחרדות לא צפויים. לצד האושר הצפוי והכמיהה לילד יכולים להתעורר באופן טבעי פחדים ודאגות מהעתיד ומהקשר שייווצר עם הילד.
השתתפות בתהליך, על אף שנעשתה על פי רוב לאחר בירור מקיף ושיקול דעת מעמיק, עשויה לעורר באופן מפתיע התלבטויות שונות מהעבר ותחושות אובדן שנחוו עד כה.
תרומת זרע: ההתלבטויות, החרדות, ההחלטה
בני זוג השוקלים תרומת זרע מגיעים לנקודה זו בדרך כלל לאחר תהליך מייגע של טיפולי פוריות, ודיאגנוזה מכאיבה ומייאשת של אי הפריון של הגבר.
דיאגנוזה זו משפיעה על הקשר הזוגי ונחווית כקשה במיוחד על ידי בן הזוג המרגיש לרוב פגיעה בתחושת הגבריות. רגשות של דיכאון, בושה וחוסר בטחון אינם נדירים כלל.
אתם נמצאים בנקודה בה עליכם לקבל החלטה מכרעת ביותר בעלת השלכות לעתיד.
מומלץ לדון במשמעויות ההחלטה על צדדיה השונים – הרפואיים, הדתיים, הרגשיים ועוד. ככל שתרגישו שאתם מבינים את התהליך ומודעים להשלכות שלו, כך תרגישו שאתם שולטים בו, ומסוגלים להתמודד עם המשמעויות עבורכם.
ההחלטה על תרומת זרע, כמו טיפולי פוריות בכלל, היא פרטית ואישית. אנו ממליצות להגדיר ביניכם את "מדיניות הפרטיות" שלכם ולדון מידי פעם ב"בעד והנגד" שלה וכמובן לכבד אותה.
בוודאי יעסיקו אתכם כמו את רוב האנשים הפונים לתהליך של תרומת זרע שתי דילמות:
- האם לשתף אנשים אחרים, ואת הילד, בעצם קיום התרומה? ואם כן, באיזה גיל וכיצד?
- האם לפנות לבנק זרע שמאפשר לילד לקבל מידע על התורם, לעיתים ממש על זהותו, בהגיעו לבגרות?
להחלטות שלכם תהיינה השלכות על ילדכם ועל הרקמה העדינה של היחסים במשפחתכם. בתהליך הזה, יש בני זוג שמבודדים עצמם מסביבתם ולכן אינם נעזרים בתמיכה רגשית מאנשים קרובים, דווקא ברגעים שהם זקוקים לה ביותר.
הנה מספר נקודות למחשבה שתעזורנה לכם להבין טוב יותר את הדעות והרגשות של שניכם יחד, וכל אחד לחוד:
- האם קיבלתם את ההחלטה על תרומת זרע תוך התלבטות ממושכת או קצרה?
- האם היה לחץ או הימנעות של אחד מכם מלהביע דעה?
- האם חשבתם על פתרונות אחרים כמו אימוץ?
- אם עברתם טיפולי פוריות, האם החלטתם להפסיק אותם באופן מודע?
- האם קיים חשש מתגובת הסביבה הקרובה שלכם?
- האם אתה חושש שבגלל היעדר הקשר הגנטי אל ילדך, לא תהיה קשור אליו?
- האם אתם חוששים שהקשר ביניכם ייפגע לאחר הולדת הילד?
- האם אתם מודעים לנושאים הלכתיים בנושא תרומת זרע?
- האם תספרי/תספרו לילד על אופן הבאתו לעולם?
תמיכה נפשית – מומלצת
לאור ההשלכות הפסיכולוגיות שיש לתרומת זרע על נשים בהורות יחידנית או בזוגיות, על הגבר, על הילד המתפתח ועל היחסים במשפחתכם – ממליצים ארגוני בריאות נפש בעולם וביניהם גם ארגונים של יועצי אי פריון, על פניה לתמיכה נפשית, יעוץ ואף טיפול פסיכולוגי.
כפסיכולוגיות קליניות מנוסות, אנו מציעות לכם את מומחיותנו בתחום הטיפול הפסיכולוגי בבני זוג וביחידים שנעזרו בתרומת זרע.
אם תרצו לפנות אלינו להתייעצות או לטיפול פסיכולוגי בכל שלב, לפני או במהלך ההליך של תרומת זרע או לאחר הולדת הילד, נשמח לסייע.