אובדן הריון – טראומה ואבל

אבדן הריון - פרחים

אובדן הריון בעקבות לידה שקטה, הפלה טבעית או הפלה יזומה בגלל הריון לא רצוי או מום בעובר – הוא אירוע טראומטי, כואב ומצער שיכול להוביל עד כדי דיכאון. תמיכה נפשית יכולה לסייע לכם בביטוי הרגשות הקשים, בהתמודדות עם האבל ובחזרה לשגרה עם כוחות מחודשים ותקווה חדשה

כשמתרחש אובדן הריון, החלום ללדת תינוק בריא, אהוב ומחייך מתנפץ בבת אחת לרסיסים. התקווה והשמחה מתחלפים בייאוש וצער שממלאים את הלב בתחושת ריקנות ובדידות. זה קורה אפילו כשהעובר בן שבועות ספורים בלבד, ובוודאי מספר שבועות מאוחר יותר כשכבר יודעים את מינו, מעניקים לו שם, מדמיינים את פניו, את חייו, ואת האושר שבואו עתיד להסב.

כשאנחנו מדברים על אובדן הריון אנחנו מתכוונים למצבים האלה:

  • הפלה טבעית, ספונטנית
  • לידה שקטה
  • הפסקת הריון יזומה, בגלל מום, התפתחות לא תקינה או מות העובר
  • הפסקת הריון יזומה, בגלל הריון לא רצוי

הסיבות לאובדן הריון

אחד מכל ארבעה הריונות עלול להסתיים באובדן הריון ובמרבית המקרים (75%) זה קורה בשליש הראשון להריון. כך שהפלה טבעית היא אירוע שכיח. למעשה, הריונות רבים נפסקים מעצמם בשבועיים הראשונים, כשרוב הנשים לא היו בכלל מודעות לכך שהן היו בהריון.

באופן טבעי היינו רוצים לדעת מה הסיבה לאובדן ההריון כדי למנוע מהאירוע המצער לחזור על עצמו בפעם הבאה. אבל חשוב להדגיש שקיים סיכוי קלוש שההפלה נגרמה בגלל מזון מסוים, קיום יחסי מין, פעילות גופנית או הרמת משאות כבדים. במלים אחרות: בדרך כלל לא ניתן היה למנוע את ההתרחשות בהתנהגות אחראית וזהירה יותר. אל תרגישי אשמה.

סיום הריון בלידה שקטה הוא אירוע טראומטי קשה ביותר לאם ולאב. בנוסף לצער העמוק האם חווה תחושות של חוסר אונים והרגשת אשמה על כך שהגוף שלה, שתחת שליטתה, לא תפקד היטב.

בימים, בשבועות ובחודשים הבאים חשוב לזכור שההתאבלות וההתאוששות הנפשית הם תהליכים שאורכים זמן, ושנכון להכיר בהם ולתת להם את המקום ותשומת הלב המתאימים.

כשמדובר בהפסקת הריון בגלל התפתחות לא תקינה של העובר, התגובה הרגשית של בני הזוג היא בדרך כלל מורכבת יותר בגלל הקושי  לבחור בין שתי אפשרויות משמעותיות, הכרוכות במחיר כבד – פיסי ונפשי. לרגשות הצער הכבדים מצטרפים גם רגשות אשם על כך ש"דברים שעשינו או כאלה שמהם נמנענו גרמו להתפתחות הלא תקינה של העובר".

הקושי לקבל החלטה וההתלבטות המייסרת האם לבצע הפלה או להמשיך את ההריון גורמים לזוגות רבים להתכנס לתוך עצמם ולבחור לא לספר ולא להתייעץ עם בני משפחה או חברים טרם קבלת ההחלטה. במקרים רבים ימשיכו הצער והספקות אם נהגנו נכון להטריד נפשית עוד זמן רב.

בשונה מכך, הפסקת הריון יזומה שבאה בעקבות הריון לא רצוי עלולה לעורר אצל האשה הדים רגשיים, אך אלה לרוב אינם מתמשכים ואינם בעלי השפעה על רווחתה הנפשית.

חשוב לזכור שגברים ונשים מגיבים שונה לאובדן הריון

אם חוויתם אובדן הריון, כנראה שתגיבו באופן שונה. אבות בדרך כלל לוקחים על עצמם את תפקידי התמיכה והדאגה ומנסים לחזור במהירות למסלול החיים. הם ממעטים לבטא את הכאב, שיכול להתפרץ אצלם בשלב מאוחר יותר כהתקפי זעם או לחילופין – כאובדן הנאה ועניין בחיים.

נשים לעומת זאת נותנות ביטוי לכאבן ולייאושן. הן מרגישות שברון לב, מיואשות, מתכנסות פנימה, בוכות, ויש המשתפות אנשים קרובים בכאבן.

ההבדלים בתגובות לאובדן יכולים לפעמים ליצור מתחים וחוסר הבנה בתוך הקשר הזוגי.  כשהאחד אינו מקבל או מבין את התנהגות האחר, כשהאחד יותר מדוכא ונזקק מהשני ואינו מסוגל להתקדם ולהתגבר כמו האחר.

אם ישנם ילדים במשפחתכם, חשוב לסייע להם, באופן התואם את גילם, לעבד את הרגשות הקשים והמבלבלים שמתעוררים גם אצלם בעקבות אובדן ההריון. גם כשהילדים צעירים מידי להבין את מושג המוות, הם חשים את המצוקה שלכם וטוב להסביר להם אותה.

התמודדות עם הסביבה כשמתרחש אובדן הריון

במקרים רבים הסביבה, ואפילו הקרובה – אחים, הורים, חברים –  לא תמיד יודעת איך להגיב במצב של אובדן הריון.

לעתים זהו הריון שהקרובים אפילו לא היו מודעים לו, והנה הוא כבר איננו. זוגות רבים מרגישים כי בלי הכרה, אישור ותמיכה באבלם עליהם להסתיר את רגשותיהם ולשדר "עסקים כרגיל". מצב זה יכול להוביל להתפתחות תחושות של ריחוק ואכזבה מתמשכת כלפי בני משפחתם או חבריהם הקרובים.

חשוב לי להדגיש: אבל הוא חוויה אישית וכל אדם מתאבל בדרכו. כלומר, אין דרך "נכונה" או "לא נכונה" להתמודד איתו. אבל הוא תהליך נורמלי לאחר אובדן ומסייע בפרידה מהדמות האהובה.

כשמדובר בעובר האבל  עליו הוא מורכב בעיקר משום שאין לכם ולאנשים התומכים בכם זיכרונות וחוויות משותפים הקשורים בו.
בדת היהודית – ובדתות אחרות – אין טקסים מקובלים לאבל על מות עובר, מה שמקשה עוד יותר על תהליך האבל.

לכן מומלץ שתנסו ליצור תהליך או טקס התאבלות משלכם. תוכלו למשל:

  • לתת לתינוק שם ולערוך לו טקס פרידה קצר הכולל הדלקת נרות והקראת טקסט שכתבתם בעצמכם או שבחרתם ממקורות שונים.
  • לטעת עץ לזכרו.
  • לרכוש צעצועים או מוצרים לתינוקות ולתרום לנזקקים. אפשר לתת גם תרומה כספית.

היום שאחרי – האם מדובר באבל או בדיכאון?

התסמינים של אבל דומים לתסמינים של דיכאון ולכן קשה להבדיל ביניהם.
אבל הוא תהליך נורמלי, מורכב ולפעמים אף ממושך שתסמיניו הם:

  • שוק, עצב עמוק, כעס, האשמה, זעם, בושה בגוף הלא מתפקד, אשמה, חרדה.
  • תיתכן תגובת סטרס או הפרעת סטרס פוסט-טראומטית (PTSD) שמאופיינת
    בשחזורים חוזרים ונשנים של האירוע הטראומטי ובסיוטי לילה.

ביטויי האבל אחרי הפלה ובעיקר אחרי לידה שקטה או הפסקת הריון עקב מום קשה בעובר יכולים להתמשך כ- 6-12 חדשים ולעתים אף יותר. אם התסמינים חריפים במיוחד, בלתי נסבלים, ונמשכים זמן רב ייתכן שמדובר בתגובה דיכאונית. תגובה דיכאונית תקשה על גיוס כוחות ההשתקמות של האדם וניתן להתגבר עליה רק בעזרת תמיכה מקצועית בטיפול פסיכולוגי.

הריון חדש אחרי אובדן הריון

הגישה הרווחת בקרב חלק מהרופאים היא לעודד ולדרבן את בני הזוג להמשיך ולנסות להרות באופן מידי. ואכן מחקרים מראים ש- 50% מהנשים שאיבדו הריון מכל סיבה שהיא הרו שוב בתוך שנה.

למרות הממצא המשמח חשוב לזכור שהאישה מתמודדת עם חוויה מורכבת שמתרחשת בצל אובדן.

הגישה של הריון מהיר לאחר אובדן הריון יכולה לחזק את התחושה הקשה שהסביבה לא מתייחסת לאובדן ככאב המצדיק תגובה של אבל ותהליך התאבלות, ותגרום להתרחקות חברתית וכעס.
בנוסף, בשל חוסר מודעות ואולי אף חוסר רגישות, המשפחה והחברה לא נותנות לאבל על אובדן הריון את ההכרה הראויה – רגשית וטקסית.

התוצאה היא שתחושות האבל והכאב העז שבני הזוג חווים לא מדוברים, לא מקבלים את המקום הראוי להם, וללא ביטוי הולם נשארים נסתרים מהעין. כך הזוג נשאר להתמודד לבדו עם הכאב שלעתים ממשיך ומלווה את ההריון וההורות שיבואו אחרי האובדן.

תמיכה לאחר אובדן הריון

כיוון שלא תמיד אפשר לחלוק את הצער, ולא תמיד הסביבה תומכת ומבינה, ייתכן שתרגישו חוסר סנכרון ביניכם לבין הסביבה. בעוד שאחרים ירמזו לכם שתגובתכם מופרזת, אתם עשויים להתפלא כיצד הסביבה אדישה.

עבורכם מדובר באבל, שיכול להיות עמוק ולא פחות כואב מאבל על אדם קרוב שהלך לעולמו. אבל על החלום ועל התקווה שלא התגשמה. על הגוף שהכזיב.
ייתכן שהאחרים לא יכולים להזדהות אתכם ולכן תגובותיהם יכולות להיראות לכם חסרות רגישות. אולם אם תחושתכם היא שעליכם להתאבל, תנו לאבל ביטוי.
טוב תעשו אם תפנו לקבל תמיכה נפשית מפסיכולוג או מעובד סוציאלי המתמחה בנושאי הריון.

בטיפול הפסיכולוגי, תמצאי הקשבה ומקום לבטא בו את הרגשות הקשים של  ותקבלי תמיכה בעיבוד האבל. הטיפול יסייע לך גם במניעת התדרדרות האבל לדיכאון או להפרעת חרדה ויחזק את כוחות ההשתקמות שלך. פני אלי. אשמח לסייע.

צרו קשר

סגור לתגובות.